ר"ש משאנץ על משנה כלים ה:ג

1עטרת הכירה. בנין שסביב הכירה שלא יצא החום ושל תנור מקרי טירה והכל אחד. ובתוספתא נמי קרי לשל כירה טירה דקתני טירת הכירה טהורה. כירה לאו אורחא בהני אבל תנור אורחיה בהני. והא דבעי גבוהה ארבעה היינו כשיעור גובהה של תנור שתחילתו ד' פחותה מכאן טהורה דלא חשיבא תנור ובשלא חיברה לתנור:

2בית הפך. כירה זו מיטלטלת היא ומחוברים לה כלים קטנים בית הפך שמשיבין בתוכו פך שמן להפשירו:

3מטמא במגע. אם נפלה טומאה לאוירו או לאויר הכירה ונגעה טומאה לשולי הכירה נטמאו גם אלו או אם נגעה לשוליהן של אלו נטמאת הכירה ואין מיטמאין מחמת הכירה בטומאת אויר שאם נפל השרץ באויר הכירה ולא נגע בדופניה היא טמאה דכלי חרס מיטמא באויר והן טהורין שאין החיבור לה אלא לענין מגע כמו שפירשתי כן מוכח בפרק במה טומנין (שבת דף מח:) דמייתי לה אהא דאמרינן מאן תנא להא דאמור רבנן כל המחובר לו הרי הוא כמוהו. אבל באויר עצמו מיטמא הוא עצמו דכלי חרס הוא:

4ור"ש מטהר. אפילו במגע את מי שלא נגעה בו (את) הטומאה דכל חד וחד כלי באפי נפשיה הוא. והתם מקשינן בשלמא רבי שמעון קסבר הני לאו ככירה דמו אלא לרבי מאיר (צ"ל אי) יד ככירה דמו אפילו באויר נמי ליטמו אי לאו ככירה דמו אפילו במגע לא ליטמו. ומשנינן לעולם לאו ככירה דמו ורבנן הוא דגזרו בהו ועבדו היכרא כי היכי דלא לשרוף עלייהו תרומה וקדשים: תני"א בתוספת"א [פ"ד] ג' אבנים שחיברן זו לזו ועשאן תנור ועשה להן טפילה בין מבפנים ובין מבחוץ מטמאות במגע ובאויר דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר מבפנים מטמאות במגע ובאויר מבחוץ מטמאות במגע ואין מטמאות באויר. חיברן לתנור ולא חיברן זו לזו מטמאות. חיברן זו לזו ולא חיברן לתנור הרי הן כטירה חפר בארץ ועשה להן טירה טהורה. וטירת כירה טהורה. פי' קסבר רבי יהודה דבשלא מרח מבפנים לית ליה טומאה אלא מדרבנן ולא מטמא באויר דעביד היכרא דלא לשרוף עלייהו תרומה וקדשים ור' מאיר סבר דלעולם חשיבא תנור. הרי הן כטירה דבארבעה טמאה פחות מכן טהורה. חפר בארץ ועשה בהן טירה פי' גבוהה ארבעה טהורה: