ר"ש משאנץ על משנה כלים ה:ח
ר"ש משאנץ על משנה כלים · Rash MiShantz on Mishnah Kelim 5:8
Open in the reader →1לרחבו. כגון חותך שפופרת של קנה ואם יש בחוליא פחות מארבעה טפחים טהור בבאה מתנור גדול דליכא רובא. אבל איכא ד' טפחים טמא אע"ג דהוי מיעוט:
2מרחו בטיט. בעי היסק כתנור חדש:
3ונתן חול או צרור בנתים. אהרחיק ממנו את הטפילה קאי שהחול נתנו בין הטפילה לתנור ולא קאי אבין חוליא לחוליא דהיינו פלוגתא דר"א וחכמים לקמיה. ותני"א בתוספת"א (פ"ד) תנור של סדקין שעשה טפילה לכל אחד ואחד ומקום הסדקים מגולה טמא נתן חול או צרורות בסדק טהור נתן טיט על גבי הסדק טמא חרס על גבי הסדק טהור. מרחו בטיט מלמעלה טמא או שעשה לו טפילה מבחוץ (צ"ל טמא והכי איתא בתוספתא שלפנינו) טהור מפני שהטפילה עושה את כולן אחד. נתן עליו טיט וחרסית אדמה סיד וגפסיס אפילו כל שהוא אפילו מבית האומן טמא. וזפת וגפרית שעוה ושמרים בצק וגללים וכל דבר שאין עושין בו טהור כללו של דבר שאין עושין ממנו תנורים אינו מחבר את הסדקין. פירוש סופגנים כדקתני מתני'. תניא בתוספתא (פ"ד) תנור של חוליות שכל אחת ואחת פחותה מארבעה טפחים (צ"ל והיתה בהן אחד) (בהן אחר) שיש בה ארבעה טפחים היא מטמאה במגע [יא] (צ"ל ואינה מטמאה) אינה מטמא באויר והשאר טהורין. פירוש בשלא טפלו כלל איירי דאם טפלו אפילו בגללים תנן לעיל בפ' שלישי (מ"ד) כולה מטמאה במגע וכנגדו מטמא באויר. ומיהו כאן לא ידעתי טעם מאי שנא אויר ממגע כיון דיש בה כשיעור דלעיל ניחא דטומאתו משום יד. תני"א בתוספת"א (פ"ד) רשב"ג אומר הרוצה לעשות תנורו בטהרה מביא תנור של סדקין ומביא תנור חדש ומלבישו מבחוץ ונותן חול או צרורות בנתים אע"פ שעשה טפילה לחיצון טהור. פי' תנור חדש גדול (משל ר"ג) ומכניס של סדקים לתוכו ונעשה לו החדש כמלבוש ויש אויר בין החדש לשל הסדקים סביב כדי שיכניס חול בנתים שלא יחשב כאחד: