ר"ש משאנץ על משנה כלים ז:ה

1אחד מהן. מן הפטפוטים ואכתי חזי קצת להיות שופת עליהן את הקדרה ואת האילפס וחשוב כנתוץ ולא כנתוץ:

2מטמא במגע ולא מטמא באויר. ור"מ לטעמיה דגזר בבית הפך לעיל בפ"ה (מ"ג) ורבי שמעון לטעמיה דלא גזר: תניא בתוספתא (פ"ה) ד' פטפוטי כירה שניטלו שניה מהם אלכסון שנים השניים מטמאין במגע ובאויר מפני שהוא שופת עליהן את הלפס ואת הקדרה דברי ר"מ (צ"ל ור' שמעון) ורבי ישמעאל מטהר שהיה ר"ש אומר כל פטפוטי כירה שאין מטמאין באויר אין מטמאין במגע. פירוש אלכסון כמו באלכסון דכירה זו ארכה פי שנים ברחבה דארכה מקום שפיתת ב' קדרות ורחבה מקום שפיתת קדרה אחת ויושבת לארבע רגלים לארבע זויותיה וניטל של מזרחית צפונית ושל מערבית דרומית: עשה מתחלה שנים להיות שופת עליהן ומדמי לה ר"מ לשתי אבנים שעשאן כירה: העודף משלש אצבעות היה מטהר ר' שמעון דלא חשיב ככירה אי נמי כל הפטפוט היה מטהר דכיון דגבוה יתר מדינו לא חשיב ככירה כלל:

3מן השפה. משוכין לצד חוץ. והנך פטפוטים הם רגלים שהכירה יושבת עליהן ויש בליטות עשויות מן הכירה עצמה מנין הבליטות כמנין הפטפוטים ויושבת עליהן דהשתא נמשכין לצד חוץ ומה שיש מן הפטפוט בתוך שלש לשפה נחשב ככירה עצמה ומטמא במגע ובאויר ובחוץ לשלש פליגי ובכולהו ר"מ ורבי שמעון לטעמייהו כדפרישית לעיל: