ר"ש משאנץ על משנה כלים ח:א

1פירוש עשה מחיצה באמצעו וחלקו עד למעלה מפיו הכל טמא אפילו אוכלים שבעבר השני של מחיצה:

2פחותה. להכי נקט פחותה דלאו כלי היא דאי הוי שלמה מצלת על אוכלין שבתוכה כדאמרינן בריש זבחים (דף ג.) אפילו כלי שטף מציל אבל השתא דלאו כלי היא הוי כמחיצה בעלמא:

3ופקוקה בקש. רבותא נקט דאע"ג דפחותה ופקוקה בקש לא הויא כלי ואפילו פיה למעלה מפי התנור לא מצלת על האוכלים שבתוכו:

4ומשולשלת. תלויה:

5ורבי אליעזר מטהר. אכוורת קאי אבל במחיצה מודה כדמוכח בת"כ בפרשת ויהי ביום השמיני גבי תוכו ולא תוך תוכו כיצד חבית שנתונה בתנור ופיה למעלה כו' יכול אפילו נקובה יציל ת"ל כל אשר בתוכו יטמא כו' מכאן אמרו כוורת פחותה ופקוקה בקש כו' ר"א אומר מצלת א"ר אליעזר אם מצלת במת החמור לא תציל בכלי חרס הקל אמרו לו אם מצלת במת החמור מקום שהמחיצה מצלת תציל בכלי חרס הקל שאין מחיצה מצלת אמר רבי יוחנן בן נורי אמרתי לו לר"א אם הצילו אהלים מיד אהלים במת החמור שכן חולקים אהלים יצילו אהלים מיד אהלים מאהל השרץ שאין חולקין כלי חרס. א"ר יוסי אמרתי לו לר' יוחנן [תמה] אני אם קיבל ר"א היאך תשובה מפני שהוא נדון אלא זו תשובה לדבר אם יצילו אהלים מיד אהלים במת החמור שכן הוא עושה טפח על טפח בבית טהור יצילו אהלים מיד אהלים בשרץ הקל שכן הוא עושה טפח על טפח ברום טפח בכלי חרס טמא אמרו לו הוא הנדון. בתוס' לא קתני האי אמרו לו בתרא אלא מסיים בה א"ר היא תשובת ר' יוסי היא תשובת ר' יוחנן בן נורי: