ר"ש משאנץ על משנה כלים ח:ג

1סרידה. מלשון (שמות ל״ט:מ״א) את בגדי השרד ומסתברא שהוא לתשמיש הנחתום להניח בו עיסה לאחר שנילושה עיסתו או להניח עליו קמח או סובין כשנתנה על פי התנור ומשקעה לתוכו דנראה כעין תוך אע"פ שכל שפות שלה חוץ לתנור אין מצלת כדקתני בתוספתא שאין מציל מיד כלי חרס אלא כלים שיש להן תוך:

2וגפיים. הן מחיצות כדתנן לקמן בפ' ט"ו (מ"ב) סריד של נחתומין טמא ושל בעלי בתים טהור גופפו מארבע רוחותיו טמא. ומתני' נמי הכי קאמר שאין מצילין מיד כלי חרס אלא כלים כלומר שיש להן תוך. ובערוך פירש דסרידה כמין עריבה שהיא לתשמיש הנחתום ללוש בה. ולקמן בפט"ו משמע שנותנין אותה ע"פ התנור להקיף בצמיד פתיל. וגפייס פירש בערוך אזני הכלי. ויש אומרים לולאות ולקמן בפרק הכרים שנפחתו בתוספתא משמע בהדיא דגפיים הם אזני הכלי:

3נחושתו של תנור. הם השולים:

4החבית והמשקים טהורים. דלא נכנסו לאוירו דהא למטה מנחשתו קיימי:

5היתה כפויה על פיה ופיה בתוך התנור והשוליים לחוץ משקין שבשולים טהורים: תני"א בתוספת"א (פ"ו) הכל מצילין מיד כלי חרס אפילו כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה חוץ מן האדם. כיצד טהור שהיו אוכלים ומשקין לתוך פיו הכניס ראשו לאויר התנור טמא ומטמא ואין חוששין שמא מחוברין למעיים: הסגוס והרדיד שהיו ניתנין על פי התנור ושוקעין בתוכו השרץ בתוכו התנור טמא: שרץ בתנור אוכלין שבתוכו טמאין אין לך שהוא מציל מיד כלי חרס אלא כלים שיש להן תוך כגון הסל והקופה והחמת. הסל והקופה והחמת שהיו נתונים בתנור ופיהן למעלה מן התנור השרץ בתוכו התנור טהור שרץ בתנור אוכלין שבתוכו טהורין. ניקבו ועשאן בטיט שרץ בתוכו תנור טמא שאין צמיד פתיל לטומאה: שרץ בתנור אוכלין שבתוכו טהורין: חבית שהיא משוקעת בתנור ופיה למעלה מן התנור השרץ בתוכה התנור טהור שרץ בתנור אוכלין שבתוכה טהורין: ניקבה ועשאה בטיט שרץ בתוכה התנור טמא שאין צמיד פתיל לטומאה: שרץ בתנור אוכלין שבתוכה טהורין. ואם עשאה בזפת התנור טהור שהזפת חיבור לה ושאר כל הכלים שעשאן בזפת אין הזפת חיבור להן: חבית שהיא נתונה על פי התנור ופיה לצד התנור ושוליה לצד התנור השרץ בתוכה התנור טהור: שרץ בתוך התנור אוכלין שבתוכה טהורין: היתה דפנה מעובה לתוכו השרץ בתוכה התנור טמא שרץ בתנור אוכלין שבתוכה טמאים: קדרה שהיא מלאה אוכלין ומשקין ומוקפת צמיד פתיל ונתונה בתוך התנור שרץ בתוכה אוכלין ומשקין שבקדרה טהורין: היו טמאין התנור טמא שאין צמיד פתיל לטומאה: כלי שטף שהוא מוקף צמיד פתיל ונתון בתוך התנור הרי זה טמא שכל שאינו מציל באהל המת אינו מציל באהל השרץ: פי' מחוברין למעיים. טומאה בלועה מטמאה וטהרה בלועה אינה מטמאה כדאמרינן בפ' בהמה המקשה (חולין דף עא.): סגוס מין בגד צמר כדתנן בפי"א דנגעים (מי"א) סגוס שנראה בו נגע וכן סריד כדכתי' (שיר השירים ה׳:ז׳) נשאו את רדידי: שאין צמיד פתיל לטומאה היינו לכלי שהטומאה בתוכו: עשאה בזפת יש תורת כלי עליה כאילו לא ניקבה: פיה לצד התנור פיה ושוליה הכל חוץ לתנור: דפנה מעובה מעט מפיה לתוך התנור: אוכלין שבתוכה טמאין האוכלין שבפיה שבתוך התנור: היו טמאין המשקין נטמא התנור דגזרו על משקה שיטמא כלי גזירה משום משקה זב וזבה כדאמרי' בפ"ק דשבת (דף יד:): הרי זה טמא היינו אוכלין ומשקין שבתוך הכלי שטף אבל הוא עצמו טהור דאין כלי מטמא מאויר כלי חרס כדאמרינן בפ' תולין (שבת דף קלח:): תניא בת"כ בפ' ויהי ביום השמיני יכול המוקף צמיד פתיל בכלי חרס ונתון לאויר התנור יהא טמא ת"ל מכל האוכל ולא כל האוכל פרט למוקף צמיד פתיל בכלי חרס ונתון לתנור. יכול המוקף צמיד פתיל בכלי שטף ונתון לאויר התנור יהא טהור. ודין הוא ומה כלי חרס שלא הציל על עצמו בלא צמיד פתיל באהל המת הציל על מה שבתוכו בצמיד פתיל באהל המת כלי שטף שהציל על עצמו בלא צמיד פתיל באויר כלי חרס אינו דין שיציל על מה שבתוכו בצמיד פתיל באויר כלי חרס ת"ל כל האוכל להביא את המוקף צמיד פתיל בכלי שטף ונתון לאויר התנור. קל וחומר לכלי שטף שלא יציל על עצמו בלא צמיד פתיל באויר כלי חרס [ומה אם כלי חרס] שמציל על מה שבתוכו בצמיד פתיל באהל המת [כו']. כלי שטף שלא הציל על מה שבתוכו בצמיד פתיל באויר כלי חרס אינו דין שלא יציל על עצמו באויר כלי חרס ת"ל מכל האוכל אוכלין ומשקין מטמאין מאויר כלי חרס ואין הכלים מטמאין באויר כלי חרס. ק"ו לכלי חרס שלא יציל על מה שבתוכו בצמיד פתיל באהל המת. ומה אם כלי שטף שהציל על עצמו בלא צמיד פתיל באויר כלי חרס לא הציל על מה שבתוכו לצ"פ באויר כ"ח. כלי חרס שלא הציל על עצמו בלא צמיד פתיל באהל המת אינו דין שלא יציל על מה שבתוכו בצ"פ באהל המת. ת"ל וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא הא יש צ"פ עליו טהור: