ר"ש משאנץ על משנה כלאים ב:א

1רובע הקב. הוא אחד מכ"ד לסאה שהסאה ששה קבין.

2ימעט. אותו מין אחר המעורב עד שיפחות מרובע ויתבטל בתוך הסאה ומותר לזרוע ולא מיתסר משום זורע כלאים:

3ר' יוסי אומר יבור. מכיון שהתחיל יסיר את הכל אבל תחלתן פחות מרובע שרי:

4בין ממין אחד. יהא אותו רובע:

5בין משני מינין. כגון חצי רובע מזה וחצי רובע מזה ימעט הואיל ובין שניהן רובע ורבי שמעון פליג קסבר דאין שני מינין מצטרפים לרובע וחכמים אכולהו פליגי כמו שאפרש:

6ירושלמי (הל' א) אנן תנינן שיש בה אית תנא תני שנפל לתוכה אמר ר' מנא מאן דאמר שיש בה אחד מכ"ד [מ"ד שנפל לתוכה א' מכ"ה] מאי כדון מאן דאמר שיש בה מתלוש מאן דאמר שנפל לתוכה במחובר מה אנן קיימין אם במתכוין לזרע אפי' חטה אחת אסור אם לערב אפילו כל שהוא אסור רבי יעקב בר אחא ורבי אבא בשם רבי חייא הבורר צרורות מכרי חבירו חייב להעמיד לו חטים יפות תתתיהן אמר רבי יוסי ואת אומרת שאסור לערב. פי' בתלוש נתערב אותו מין אחר בתוך הסאה ומאן דאמר במחובר היינו שנפל בשדה בעוד הכל מחובר וגדל עמו ונקצר עמו והדר דייק למאן דאמר בתלוש היכי דמי אם בעירב בו במתכוין כדי לזרוע אסור לערב אפילו חטה אחת משום כלאים וכדי למכור נמי אסור לערב כדמוכח מההיא דהכא ומסיק [שם] כשנתערבו דרך מכנס כלומר כשהיה מכנס תבואתו לאוצר נפל שם מין אחר אי נמי עירבן להאכיל לאנשי ביתו ונמלך לזורען:

7ירושלמי (שם) כיצד ימעט או יוסיף על סאה או פחות מרובע לא כן אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותר מזידי אסור תמן את מרבה לבטל איסור תורה ברם הכא את מרבה לבטל מפני מראית העין:

8ירושלמי (שם) ר' יוסי אומר יבור מה טעמא דר' יוסי מכיון שהתחיל ברובע צריך להשלים את כל הרובע מודי ר' יוסי שאם היה שם פחות מן הרובע משעה ראשונה אין זקוק לו היך עבידא היה שם רובע א' מב' מינין בורר מין אחד ודיו ואין צריך לברר כולן פי' היך עבידא לשון כיצד הוא ובגמ' דידן פריך בפרק המוכר פירות (בבא בתרא דף צד.) ואמרי' טעמא דר' יוסי משום דמיחזי כמקיים כלאים מכיון שהתחיל לברור אם לא היה בורר את כולו ולפי סברא זו רובע ב' מינין נמי לא סגי ליה בבורר כל מין אחד אלא אם כן יברור כל שניהם:

9ירושלמי (שם) ר' שמעון אומר לא אמרו אלא מין אחד הא שני מיני' לא עד היכן עד רובה של סאה חזר והוסיף חזרה התבואה להתירה כמה דרבי שמעון אמר אין ב' מינין מצטרפין לאיסור כן הוא אומר הכא אין שני מינין מצטרפין להתיר היך עבידא היו שם עשרים ושנים רבעים ומחצה של חטין וחצי רובע שעורים ונפל לתוכו פחות מרובע עדשים אפי' כן אין ב' מינין מצטרפין להתיר. פי' עד רובה של סאה אין המינין מצטרפין אבל אם רבים המינים על הסאה מודה ר"ש דמצטרפין אע"פ שכל מין ומין בפני עצמו פחות מרובע כ"ב רבעים ומחצה כ"ג רבעים הוא שיעור לבטל לפחות מרובע כמו שבארנו שהוא א' מכ"ד ואם היה חצי רובע שעורים זה מצטרף עם הכ"ב רבעים ומחצה חטין נמצאת כאן כ"ג רבעים והיו מבטלין פחות מרובע עדשים שנפל אחרי כן:

10כל שהוא כלאים בסאה מצטרף לרובע. לכאורה חכמים היינו תנא קמא אבל כד מעיינת בה שפיר מיפלג פליגי כגון סאה שעורין שיש בה רובע שבולת שועל וכוסמין לתנא קמא צריך למעט לחכמים אין צריך למעט דאין שבולת שועל מצטרף לכוסמין כיון דלא הוי כלאי' בסאה: