ר"ש משאנץ על משנה כלאים ב:ו

1משר משר. מלשון רב זרע לה לגינתא דבי רב משרי משרי בסוף פ"ק דקדושין (דף לט.) כלומר ערוגות ערוגות מינין הרבה כל ערוגה ממין אחד:

2ושלשה תלמים של פתיח. כלומר עושה המשר רחב כשיעור ג' תלמים של פתיח מלשון יפתח וישדד אדמתו (ישעיהו כ״ח:כ״ד) ומניח בור וזורע וכן לכל שדהו:

3השרוני. בקעה מל' והיה העקוב למישור (ישעי' מ):

4ירושלמי (הל' ד) ר' זירא בשם ר' חייא רבה עושה ב' אמות ומיצר והולך אפי' כל שהוא. פי' עושה ב' אמות על ב' אמות כל משר ומשר והמצר שבנתים כל שהוא דא"צ להרחיק כר"מ לקמן ושמא מלא העול הוא ב' אמות א"נ כולה בהרחקה איירי שהמשרים רחוקים זה מזה ב' אמות בראש הא' ואותן ב' אמות הולכות ומצירות עד שכלות לראשן א' לכל שהן ושם המשר סמוך וכל שעה ושעה המשר הולך ומתקצר עד כל שהוא והא דקאמר ב' אמות על ב' אמות לא שיהו מרובעות אלא על אורך ב' אמות שכלות עד כל שהוא: