ר"ש משאנץ על משנה כלאים ה:ה

1או מקיים. שלא נטעם אלא בא מאיליו וראה אותו ולא עקרו:

2ד' על ד' או ה' על ה'. שיש בין גפן לגפן ד"א או ה' אז אוסר מ"ה גפנים שהרי כשיטע ז' שורות של גפנים שיש בכל שורה ושורה ז' גפנים וכל הגפנים מכוונות ד"א בין גפן לגפן תמצא מ"ט גפנים נטועין בתוך ריבוע של כ"ד אמות על כ"ד אמות דשורה של ז' גפנים יש בין הגפנים ו' אוירים של ד' ד' וכן לכל שורה ושורה וכשזרע סביב גפן אמצעית של שורה רביעית דהיא גפן האמצעית של כל גפנים הרי זה מקדש ט"ז אמה עגולות לכל רוח כדקתני סיפא היינו ל"ב על ל"ב עגולות ונמצאו כל המ"ט גפנים נטועות בתוכן חוץ מד' גפנים מד' זויות משום דכל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא נמצא דריבוע של כ"ד אמות באלכסון עודף עליו ט' אמות וג' חומשין ונמצאו הזויות נטועות חוץ לל"ב וכן כשיש נמי ה"א בין גפן לגפן אוסר כמו כן מ"ה גפנים שהרי אורך השורה לו' אוירים ל' אמה וכשתסיר שבזויות אין אחת מהן רחוקה מן האמצעית יותר מי"ו אמה שהרי לכל זוית וזוית ה' על ה' ותמצא שאין מגפן הזרועה עד גפן הרחוקה אלא כשעור חצי האלכסון שלשים על עשרים וקל הדבר לעשות ציור ולהבין ואלכסון של שלשים על עשרים אינו מעדיף על הריבוע אפילו כעודף האלכסון של כ' על כ' [ויושר י'] תדע דאם תקשור חוט שבקרן זוית ותוליכנו באלכסון לסוף כ' ואח"כ ביושר עד למטה י' אמות נמצא אורך החוט ל"ח אמות שהעדיף ח' אמות משום אלכסון של כ' על כ' ואם באת למותחן באלכסון מקרן לקרן דבר הנראה לעינים שמתקצר הרבה ודלא כרבינו שמואל שפירש בסוף המוכר פירות דאלכסון של ד' על ד' אינו מעדיף כדפרשינן ואין אדם יכול לעמוד לעשות כלל וקצבה לאלכסון של ריבוע שארכו יותר על רחבו ומתוך משנתנו יש לדקדק דאלכסון של ל' על כ' אינו מעדיף כי אם ב' אמות דהוה ליה ט"ז אמה לאמצעית ובני אדם חכמי המדות אמרו דכל מרובע ב' קוים במרובע האלכסון שמודדין מדת רחבו ועושין מרובע כמדתו ומודדין מדת ארכו ועושין. ריבוע כמדתו ומודדין מדת אלכסון ועושין ריבוע כמדתו יעלה אלכסונו כשיעור אותן ב' ריבועין אחד שעשו למדת ארכו ואחד שעשו למדת רחבו תדע עשה לך ריבוע של מאה על מאה וחלוק אותו לאמצעי שתי וערב יהיו לך ד' ריבועים שיש בכל אחד ואחד נ' על נ' חזור וחלוק אותם ריבועים לאלכסונים הנה עיניך רואות דריבוע פנימי חציו של חיצון כזה* שהרי חילקת כל הריבועין של נ' על נ' לאלכסון והוא חציו של כל אחד ואחד ואותו ריבוע של נ' על נ' מרובע שני קוים עולה ב' פעמים נ' על נ' וכן עולה מרובע באלכסונו כאשר הראיתיך בעיניך דריבוע פנימי חציו של חיצון היינו ק' על נ' דהיינו ב' פעמים נ' על נ' עוד אבינך בדרך אחרת ב' ריבועים של נ' על נ' חלוק כל אחד לשנים באלכסון וחזור וקח אותן ד' חתיכות והפוך אלכסונן לצד חוץ ד' אלכסונין לד' רוחות תמצא לך ריבוע ארכו כרחבו מאלו ב' ריבועים של נ' על נ' שחילקת לאלכסונן כזה* אך קשה שהרי אמרו חכמים בעירובין (דף כג:) גבי חצר המשכן שהוא ק' על נ' טול חמשים וסבב חמשים ועולה לדבר מועט שיש שבעים אמה ושירים כמו שהוכיח שם בקונטרס ולפי חשבון זה לא יעלה אותו ריבוע כי אם ע' על ע' מצומצמין דכל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונא נמצא האלכסון של נ' על נ' שבעים אמה בצמצום אבל דבר זה תלוי מה שאין כן בחשבון שכל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא מכוון ממש כאשר תראינה עיניך באותם ב' ריבועים זה מלפנים מזה דלפי חשבון של אמתא ותרי חומשי הוי פנימי ע' על ע' ועל כרחך אלכסון של פנימי הוא מאה כמדת רוחב ריבוע החיצון ולפי חשבון של אמתא ותרי חומשי אין עולה אלכסון של שבעים כי אם צ"ח אמות ולא חשו חכמים על אותו מעט ומתקיימין דברי חכמים ודברי חכמי המדות ואע"פ שהוכחתי הדבר לריבוע שארכו כרחבו אין לו הוכחה לריבוע שארכו יותר על רחבו ועל כורחין ליתא לההיא כללא דהא אלכסון של ל' על כ' אין עולה כי אם ל"ב כדמוכחא מתני' כדפרישית ואם תעשה ריבוע של ל' ושתים על ל' ושתים חסר טובא שאינו עולה ב' ריבועין אחד של ל' על ל' ואחד של כ' על כ':

3ירושלמי (הל' ד) רבי יוסי ברבי חנינא אמר והוא שזרע כנגד האמצעית ר' אבין בשם שמואל והוא שתהא האמצעית עגולה ירק היך עבידא שובע שורין מן שובע שובע [צא מהן] ד' גפנים לד' זויות כרם נשתיירו שם מ"ה גפנים הדא היא דתנן הרי זה מקדש מ"ה גפנים אימתי בזמן שהן נטועות ד' על ד' או ה' על ה' הדא מסייעא לרבי זירא דאמר שמנה חוץ ממקום כורתין פי' מקום כורתין הוא מקום הגזע של גפן קרחת הכרם ט"ז אמה ונותנין ד"א לכרם זה וד"א לכרם זה וזורע ח' אמות ואם היה זורע ד' אמות של עבודה היה מקדש ב' שורות וכן אם היה זורע לצד אחר ועכשיו שזרע מן הגפנים מקדש לכל רוח ט"ז אמה שיעור כרם שמצטרף ט"ז אמה ומדמקדש מ"ה גפנים בנטועות על חמש דייקינן סייעתא לר' זירא דאין מקום הגפנים בכלל דשמא אלכסון של ל' על כ' עולה לל' ושתים חוץ ממקום גפנים אלמא מקדש ט"ז אמה הוא ממקום גפנים וה"ה שמנה דהיינו ד' אמות של עבודה וארבע אמות שבין שתי שורות חוץ ממקום גפנים:

4היו נטועות ו' על ו' או ז' על ז' אין מ"ה גפנים בתוך ט"ז אמה של אמצעית הזרועה: