ר"ש משאנץ על משנה כלאים ח:ד

1אין קושרין את הסוס לא בצדי הקרון. דרך עגלה להיות מושכת הקרון כדמשמע בריש כיצד הרגל (דף יז:) ואם בא לקשור סוס בצדי הקרון או לאחריה כדי ללמדו למשוך את הקרון אע"פ שאין זה דרך משיכה אסור:

2ירושלמי (הל' ב) תני ר' מאיר פוטר אם היה מסייעו בין במעלה בין בירידה הכל מודין שאסור מפני מה אמר רבי יוחנן מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה נושא עצלותו של זה רב אמר מפני שנושא חבל שבנתים ומסיק קשרו בשערו בין על דעת רב בין על דעת רבי יוחנן פטור:

3לובדקים. אמרי' בפרק במה בהמה (שבת דף נא:) חמרא לובא ומפרש בירושלמי (הל' ג) על שם לובים וכושים במצעדיו (דניאל י״א:מ״ג) ואית דתני ליבדקס אבחטם מהו אבחטם חמר סלק ועיירים עשרה (בראשית ל״ב:ט״ז) תרגום ירושלמי ליבקסין עשרה:

4הנולדים מן הסוס אע"פ שאביהן חמור מותרים. עם אותן שאביו ואמו סוס דלא חיישינן לזרע האב ורוצה להוכיח מכאן בפרק אותו ואת בנו (חולין דף עט.) דמיפשט פשיטא ליה לרבי יהודה דאין חוששין לזרע האב ודחי לעולם מספקא ליה ומיירי באבוה דהאי חמור ואבוה דהאי חמור ודקאמרת צריכא למימר מהו דתימא אתי צד סוס ומשתמש בצד חמור וצד חמור משתמש בצד סוס קמ"ל. ובפרק בתרא דכתובות (דף קיא:) אמרינן הלכה כר' יהודה בפרדות דאמר פרדה שתבעה אין מרביעין עליה אלא מינה: