ר"ש משאנץ על משנה מעשרות ג:ב

1בזמן שאין להם עליו מזונות. שלא פסק להם מזונות:

2אוכלין ופטורין. אם נתן להן בעל הבית דאין זה מקח וכי האי גוונא אין מתנה כמקח מידי דהוה אעובר בשוק דלעיל פ"ב (מ"ה) אבל פסק להם מזונות חשיב כמקח מכל מקום אחת אחת שרי כרבי יהודה דלעיל פ"ב (משנה ה) אי נמי אפילו כר' מאיר דעד כאן לא אסר ר' מאיר התם לפי שהקדים לו את האיסר ומיירי הכא כשעושין מלאכה שאין אוכלין מן התורה ששכרן לעדר ולקשקש תחת התאנה דהאוכל מן התורה פטור ואפילו קצץ ושאינו אוכל מן התורה חייב אם קצץ להן מזונות:

3מוקצה. כרי של תאנים ופריך בירושלמי (שם) ניחא לא מן הסל ולא מן הקופה ולא מן המוקצה אמאי כדמר תמן מלקט אחת אחת ואוכל ואם צירף חייב אף הכא כן ומשני א"ר יצחק מוקצה עשו אותו כמצרף: