ר"ש משאנץ על משנה מעשרות ד:ד

1שותין על הגת. כשמכניס שם ראשו ורובו מוקי לה בפרק קמא דשבת (יא:) דלא חשיב קבע אלא אם שתה חוץ לגת:

2רבי אלעזר בר' צדוק מחייב. דגזר שמא יוציא:

3[על החמין] שמזג היין בחמין ומפרש בירושלמי (שם) א"ר יותנן שהיא קבע:

4על הצונן פטור. שהוא לדבר שלא נגמרה מלאכתו ובכל הספרים גרסינן בפ"ק דשבת מפני שמחזיר את המותר ופירוש הוא אבל כשמוזג בחמין אם היה מחזיר לגת מתקלקל: