ר"ש משאנץ על משנה מכשירין ד:ה

1הנתזים. ממנה לחוץ והצפים למעלה ויוצאין לחוץ כולהו אינם בכי יותן וכן מה שבתוכה כיון דהוי שלא לרצון ובנטלה לשופכה פליגי:

2תניא בתוספתא (פ"ב ע"ש) עריבה שירד דלף לתוכה טהורה בד"א בטהורה אבל בטומאה הכל מודים שהיא בכי יותן דברי ר"מ רבי יוסי אומר אחת טמאה ואחת טהורה בית שמאי אומרים בכי יותן ובית הלל אומרים אינן בכי יותן פי' בטמאה שהעריבה טמאה ופליגי ר"מ ורבי יוסי בכלי טמא חושב משקין דמשקין היוצאין שלא לרצון כאילו יצאו לרצון והיינו דאמרינן בפ"ק דשבת (דף יז.) הבוצר לגת הוכשר ומפרש טעמא גזירה שמא יבצרנו בקופות טמאות ופריך הא ניחא למ"ד כלי טמא חושב משקה כלומ' דהיינו ר"מ אלא למ"ד אין כלי טמא חושב משקה כלומר דהיינו רבי יוסי מאי איכא למימר ושם פי' בקונטרס לא ידענא פלוגתא היכא:

3ב"ש אומרים בכי יותן. הואיל והונחה שם לקבל מים:

4אלו ואלו מודים שהם בכי יותן. הואיל וכבר חשב עליהם והא דאמרינן בפ"ק דשבת (דף יא.) גבי לא יצא הזב בכיס שלו ואם יצא פטור א"ר זירא האי תנא היא דאצולי מטנוף לא חשיב דתנן הכופה קערה על הכותל אם בשביל שתודח הרי זה בכי יותן אם בשביל שלא ילקה הכותל אינו בכי יותן ופריך מי דמי התם לא קבעי להנך משקין כלל הכא קבעי ליה להאי כיס לקבולי ביה זיבה הא לא דמיא אלא לסיפא דתנן נתנה תחת ארובה מים הניתזין והצפין אינן בכי יותן שבתוכה הרי זה בכי יותן משנה זו לא מצינו בשום מקום ובתוספתא נמי לא מיתניא ושמא היינו מתניתין דקערה דלעיל וסיפא היינו מתני' דעריבה דהכא אע"ג דלא תנן הכא ארובה ולא תנן נמי שבתוכה ואין הש"ס מביאה בלשון משנתינו וחשיב לה אצולי מטינוף שלא נתן שם העריבה בשביל שיהא צריך למים אלא כדי שלא יתלכלך החצר במים תדע מדקתני נטלה לשופכה ולא קתני שפכה משמע שנטלה להוליך לשפכה במקום אחר:

5בידיו. שמכבס בהן דבידיו ניחא ליה וברגליו לא ניחא ליה:

6אא"כ נטנפו רגליו. הרי הן בכי יותן מידי דהוה אממלא בחבית דריש פירקין דמים העולים אחריה בכי יותן כדפרישי' לעיל לפי שאי אפשר למים להכנס לתוכה עד שיגעו לאחוריה: