ר"ש משאנץ על משנה מכשירין ו:ג

1כל הביצים. של תרנגולת ושאר עופות ושוקלין כנגדן לח ויבש ופעמים מניחם בכף מאזנים שהיה בה משקה:

2כל הדגים בחזקת טומאה. דחיישינן שמא ניער עליהן את המצודה ותנן בפירקין דלעיל ואם ניער בכי יותן:

3רבי יהודה אומר. כל הני דחשיב רבי יהודה זהירי ולא מנערי עלייהו:

4אלתית. על שם מקומו וחתיכה של דג קאמר וי"א דג קטן שכך שמו:

5קוליס. שמו של דג:

6איספנגין. על שם מקומו:

7וכל הציר בחזקת טומאה. דסתם ציר נותנין בו מים:

8ועל כולם. כלומר בין ביצים בין פירות נאמן ע"ה לומר לא הוכשרו כדתניא לעיל אחד עובד כוכבי' ואחד כותי ואחד ישראל ועל הציר נמי נאמן לומר שלא נתן בה מים:

9מפני שמפקידין אותן. גרסי' דכל הפירות מפקידין אצל עם הארץ ואי לאו דנאמן היאך מפקידין אבל דגה אין מפקידין בידו לפיכך אינו נאמן:

10ציר טהור. בבכורות (דף כג:) אמרי' דציר לאו בר קבולי טומאה הוא ודייקינן מדאמר ר"א ב"י דנחשדו ע"ה לערב מים מחצה בציר וכשנתן לתוכו מים כל שהוא אע"פ שהן טהורין טהרה מעוררת טומאה וכיון דמים רובה הכל טמא אבל פלגא בפלגא לא דטומאת ע"ה דרבנן וטומאת משקין דרבנן ברובה גזרו רבנן בפלגא ופלגא לא גזור:

11תניא בתוספתא (שם) ביצים של חנוני שהוא מוכר בהן לח ויבש הרי אלו טמאין דברי ר"מ ורבי יהודה מטהר אמר רשב"א לא שהיה ר"מ מטמא בלח ויבש אלא שהתינוק מטמא במשקין שבצלוחית. כל הביצים בחזקת טהרה וביצת הבלן בחזקת טומאה כיצד צדין דגים בטהרה בין שצדין בחרם בין שצדין בכפוף בין שצדין במצודה ולא ניער את המצודה עליהן הרי אלו בחזקת טהרה ולעולם הן בחזקת טומאה עד שיתכוין לצוד בטהרה ואין ע"ה נאמן לומר לא ניערתי את המצודה עליהן: