ר"ש משאנץ על משנה מקואות י:ד

1הקשר שבפקרסים שבכתף. לבוש התחתון הוא כדתניא בדרך ארץ הנכנס למרחץ כיצד יעשה חולץ מנעליו ומסלק כובעו וטליתו ומתיר חגורו ופושט חלוקו ואח"כ מתיר אפקרסותו התחתונה וכשיוצא ללבוש מניח אפקריסו התחתונה ולובש חלוקו ואותו אפקריס פתוח בכתיפו וכשלובשו קושרו כדקתני בשעת הפשט דמתיר אפקריסו:

2למתח. מלשון (ישעיהו מ׳:כ״ב) וימתחם כאהל לשבת:

3ושניצן של סנדל. יש לו רצועות שקושרו בהן כדאמרינן בפרק מצות חליצה (יבמות דף קב.) דחולץ בסנדל דאית ליה שנצי:

4שיבעבעו. כשמטבל אדם בגד במים עושה הבגד כמין אבעבועין:

5תניא בתוספתא (רפ"ח) כופת ידיו ורגליו ויושב לו באמת המים אם נכנסו המים דרך כלי טהור ואם לאו טמא היו רגליו מלאים אבק וירד וטבל במקוה שיש בו ארבעים סאה טמא שיפשף או שטבל בחמין טהור קומקום שהוא מלא פחמין והטבילו טמא שפשפשו או שהטבילו בחמין טהור הסלים של בד ושל גת אוצין צריך לחטט ורפין צריך לנער קשרי פונדא ופסיקיא וקשרי סנדל ומנעל וקשרי מפתחי חלוק של אשה הרי אלו חוצצין קשרי נימי פונדא ופסיקיא וקשרי רצועות מנעל וסנדל והקשר שבאפקריסין שבכתף וסדין שקושר את נימיו הרי אלו חוצצין נתקשרו מאליהן אינם חוצצין קשרי עני שמקפיד עליהן ושל בעל הבית הרי אלו חוצצין ושל בעל הבית שאין מקפיד עליהן ושבעני הרי אלו אין חוצצין. פירוש כופת מלשון כפות ידיו ורגליו. או שטבל בחמין כגון חמי טבריא והחמין מעבירין את הליכלוך כאילו שפשף: אוצין. שמלאין חרצנים ופסולת של זיתים בדוחק צריך לחטט ולהוציא כל הפסולת ואי לא חייץ. רפין צריך לנער מלשון נוער את הכסוי בפרק במה טומנין (שבת דף מט.): קשרי פונדא. ברישא קתני קשרי פונדא עצמה ופסיקיא עצמה ובסיפא קתני קשרי הנימין. קשרי עני בסתמא לא קפיד ובעל הבית מסתמא קפיד: