ר"ש משאנץ על משנה מקואות ה:ב
ר"ש משאנץ על משנה מקואות · Rash MiShantz on Mishnah Mikvaot 5:2
Open in the reader →1על גבי כלים. נקובין דאי לאו הכי מאי שנא כלים משוקת:
2הרי הוא כמות שהיה. לטהר בזוחלין ובכל שהוא:
3הרי הוא כמקוה. דבעי ארבעים סאה ובאשבורן:
4ובלבד שלא יטביל על גבי הספסל. גזירה אטו טבילה בכלי:
5תניא בתוספתא (שם) מעיין היוצא לתלמי ומן התלמי לבריכה ראשונים ראשונים הרי אלו פסולין מפני שהן נשאבין כיצד הוא עושה נוקבן מעין זקנו כל שהן ונמצאו מים מועטין מטהרין את המרובין. [הגה"ה ור"י מסיפונט משבש גירסא תלמי וה"ג מעיין היורד לכלים ומן הכלים לבריכה וכו' גם משבש גירסא נוקבו מעין זקנו ואמר דה"ג נקבו למעיין נקבים כל שהן ע"כ ע"ש:] פי' תלמי כלי שכך שמו נוקבו מעין זקנו כל שהן לבטלו מתורת כלי והאי מעין זקנו בשוליו דסגיא בכמלא מחט כדמפרש בסוף פרקין דלעיל: ונמצאו מים מועטין שמן המעיין לבריכה מטהרין את מי הבריכה המרובין הנשאבין וקשה בלא נקיבה נמי לתכשרי כולהו כיון דמחוברין למעיין דאפי' מעיין שריבה עליו מים שאובין מטהר בכל שהו כדתנן פ"ק ואפילו בתוך הכלי עצמו שרי לטבול כדאיתא בריש חומר בקודש (חגיגה דף כב.) שמטבילין כלי בתוך כלי שיש בפיו כשפופרת הנוד והאי תלמי נמי יש בפיו כשפופרת הנוד מדמכשיר מי הבריכה לאחר נקיבה כל שהו ומהא דתנן לעיל בפ"ג (מ"ג) בור שהוא מלא מים שאובין והאמה נכנסת לו ויצאה הימנו לא קשיא לן דאיכא למימר בשאין ארבעים סאה באמה דאמה היינו חרדלית של גשמים אבל עוד קשה ממתני' דהכא דקתני למעיין שהעבירו על גבי השוקת פסול אמאי פסול כיון דמי השוקת מחוברין למעיין דמטהר בכל שהוא ואי הוה אמרינן דהא דמעיין מטהר בכל שהוא היינו לטבילת כלים אבל לאדם בעי ארבעים סאה הוה ניחא דאיכא לאוקומי הך דתלמי לאדם וכגון שאין ארבעים סאה ממקום מוצא המים עד התלמי אבל עד הבריכה יש ארבעים סאה וכן משמע בפ' חומר בקודש (שם) דאמר רבה מקוה שחלקו בסל וגורגתני הטובל שם לא עלתה לו טבילה דהא ארעא חלחולי מחלחלא ובעינן ארבעים סאה במקום אחד והיינו מים הנובעים דאילו מי גשמים לא מחלחלי והא דתנן לעיל בפ"ק (מ"ז) גבי שש מעלות למעלה מהן מי מקוה שיש בו ארבעים סאה טובלין ומטבילין והדר קתני למעלה מהן מעיין שרבו עליו מים שאובין שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעיין להטביל בו בכל שהו לאו משום דכל הכשר במקוה של ארבעים סאה יהא כשר במעיין בכל שהו דאדרבה מדקתני גבי מקום טובלין ומטבילין דהיינו טובלין אדם ומטבילין כלים וגבי כל שהו דמעיין קתני להטביל בו בכל שהוא ולא קתני טובלין ומטבילין בו בכל שהו שמע מינה דלענין מטבילין הוא מלמעלה ולא לענין טובלין דאידי ואידי בעי ארבעים ומיהו דבר תימה הוא לומר דמי הבריכה שיש בהן יותר מארבעים סאה קודם נקיבת התלמי היו כשרים לכלים ופסולין לאדם ועוד דהרי אלו פסולין קתני משמע אף לכלים ועוד דמתניתין דמעיין שהעבירו ע"ג השוקת פסול על כרחין לכלים קתני דהא קתני סיפא העבירו ע"ג שפה כל שהו כשר חוצה לה שהמעיין מטהר בכל שהוא וא"כ בתוך השוקת נמי ליתכשר דכל הכשר חוצה לה יש לנו להכשיר בתוכה כיון דמחברי מיא ונראה לפרש שיש לחלק בין כלים התלושין דכשרים להטביל בתוכם לכלים הקבועין שהמעיין נגרר על גבם דגזרי בהו רבנן להטביל בתוכם דילמא אתי בהו לידי תקלה דפעמים שקובעים אותם במקום מוצא המים ואין שם כשפופרת הנוד ונמצאו כל המים העוברים על גביו פסולין ואי לאו מתניתין דעל גבי שפה כל שהו הייתי יכול להעמיד דבכי האי גוונא ודאי דוקא פסלינן אבל אי איפשר לומר כן דהא מכשרינן על שפת השוקת ופסלינן בתוך השוקת לכך צריך לומר מטעם גזירה ויתכן דהיינו טעמא נמי דרבי יוסי דאמר במתניתין ובלבד שלא יטביל על גבי ספסל וניחא נמי השתא הא דאמר רבא בפרק בתרא דנדה (דף סו:) אשה לא תעמוד על גבי כלי חרס ותטבול דאמרי' סבר רב כהנא למימר משום גזירת מרחצאות היכי סלקא דעתך למימר הכי הא שרינן להטביל כלי בתוך כלי אלא בחרס הקבוע שם לעמוד על גביו מפני הטיט איירי ואסרוהו מטעמא דפרישית כמו שאסרו על גב ספסל וטעמא דספסל אין לומר כדקאמרינן התם בנדה דאפי' אסילתא אסור משום דבעיתא דהכא ובלבד שלא יטביל קתני משמע אפי' כלים דליכא בעתותא: