ר"ש משאנץ על משנה מקואות ז:ב

1מי כבשין ומי שלקות. שנכבשו בהן פירות וירקות או נשלקו והא דתנן במסכת תרומות בסוף פרק י' מי כבשין ומי שלקות של תרומה אסורים לזרים בירושלמי פריך עלה ממתני' דהכא הכא את עביד ליה אוכל והכא את עביד ליה משקה אמר רבי מנא כאן בקשין כאן ברכין כאן באוכל כאן במשקה אמר רבי [יוסי] בר בון אפי' תימא כאן וכאן בקשין כאן וכאן ברכין נותנין טעם לתרומה ואין נותנין טעם במקוה כלומר קשין שנתערבו המים מחמת הכבש והשלק רכין מים בעלמא והא דקאמר כאן באוכל כאן במשקה היינו פירוש דקשין ורכין ור' יוסי בר בון משני דתרומה תלויה בנתינת טעם דאוסר באכילה אבל משום הכי לא נפקי מתורת מים לעניין מקוה:

2והתמד עד שלא החמיץ. בספ"ק דחולין (דף כה:) נמי תנינן הכי ואמרינן בגמרא מני מתני' לא רבי יהודה ולא רבנן דתנן המתמד ונתן מים במדה ומצא כדי מדתו פטור ורבי יהודה מחייב מני אי רבנן אע"ג דהחמיץ אי רבי יהודה אע"ג דלא החמיץ ומשני רב נחמן בשהחמיץ מחלוקת ומתני' רבי יהודה ור' אלעזר מסיק דבשלא החמיץ מחלוקת וצריך לדקדק שלא תקשי מסקנא דירושלמי לפי טעמי דהתם:

3פעמים מעלין. כדמפרש בשיש בו ארבעים סאה מים כשרים ונתן בו סאה מי פירות ואח"כ נטל ממנו סאה בתערובת מים ומי פירות ביחד דהרי כל הסאה של מי פירות משלים את המקוה ולא נחסר ממנו כי אם אחד מארבעים ואחד לפי חשבון ובסוף פרק הערל (יבמות דף פב.) אמרינן דכשר עד רובו:

4פעמים אין מעלין. כדקתני במקוה שיש בו מ' סאה חסר אחת ובו שאר המשקין חלוקין מן המים דאילו מים היו פוסלין ושאר המשקין לא פוסלין ולא מעלין כה"ג אבל בפעמים מעלין אין שאר המשקין חלוקין מן המים דמקוה שיש בו ארבעים סאה שלמים נתן סאה מים שאובין ונטל סאה כשר ואפי' יותר מרובו משא"כ במי פירות: