ר"ש משאנץ על משנה נגעים ג:ה

1הנתקים . שניתק שער ראשו או זקנו כגריס אם בתחלה נולד בו שער צהוב מחליטו ואם לאו מסגירו ואם בסוף שבוע ראשון פשה או נולד בו שער צהוב מחליטו ואם לאו חוזר ומסגירו שניה ואם בסוף שבוע שני פשה או נולד בו שער צהוב מחליטו ואם לאו פוטרו ואם לאחר הפטור נמי יש בו אחד משני סימנים הללו מחליטו:

2תניא בתחלת תורת כהנים בברייתא דרבי ישמעאל כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעום טעם אחר שלא כעניע יצא להקל ולהחמיר כיצד איש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן (שם) והלא הראש והזקן בכלל עור הבשר היו וכשיצא לטעום טעם אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר להקל עליהם שלא ידונו בשער לבן ולהחמיר עליהן שידונו בשער צהוב. פירוש שלא כענינו דנתקין מטמאין בכל מראה ועור הבשר אין מטמא אלא בארבע מראות והכי תניא בהדיא בתורת כהנים יכול תטמא הבהרת בראש ובזקן ת"ל (שם) נתק הוא צרעת הראש והזקן הוא אין לראש ולזקן טומאה אלא מטומאת נתקין בלבד והא דכתיב (שם) גבי נתקין והנה מראהו עמוק מן העור הא דרשינן התם דלא גמירי לנתקים שאם ניתקו בידי אדם טהור דמה מראה עמוק בידי שמים אף נתק שניתק בידי שמים ואע"פ שאין מקרא יוצא מידי פשוטו משכחת לה בבהרת שנולדה לאחר הקריחה דלא טיהר הכתוב אלא מקום שיש בו שער וקרחת וגבחת דקרא לאו למעוטי שאר קרחות שסופן לגדל דלא בא הכתוב אלא להקל עליו לומר שאין קרחת וגבחת מיטמאין בנתקין אלא בארבע מראות ומיהו גבי ובו שער צהוב לא מיתוקם כפשטיה דקרא דמשמע דקאי אתרוייהו אמראהו עמוק ובהרת עמוק דבהרת עמוק אין דינה בשער צהוב אלא בשער לבן:

3שלא ידוע בשער לבן דשער לבן טהור בנתקין וטמא בעור הבשר:

4שידונו בשער צהוב וזו היא חומרא דטמא בנתקין וטהור בעור הבשר: