ר"ש משאנץ על משנה אהלות י:ג

1כנגד ארובה. בארובה שאין בה פותח טפח איירי:

2כנגד הטומאה. היינו מאהיל:

3כדי שתחלק. שיטמא חציו באהל לאפוקי זית אחד ורוב עצמות א' וגולגולת אחת ושדרה אחת: תניא בתוספתא [שם] מקצת הטומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה הבית טמא והמאהיל טמא דברי ר"מ ר' יהודה ור"ש אומרים המאהיל טהור ר' יוסי אומר אם אין בטומאה להחלק כגון כזית מן המת והשדרה והגולגולת הבית טמא והמאהיל טהור: שני חצאי זיתים א' נתון בתוך הבית ואחד נתון כנגד ארובה המאהיל טהור היה זה שהוא נתון בתוך הבית משוך כנגד ארובה רואין כאילו כולו כנגד ארובה. כזית מן המת בפי העורב והאהיל ע"ג ארובה שאין בה פותח טפח הבית טמא ור' יוסי מטהר עד שיהא בטומאה משך פותח טפח: קלל של חטאת שהוא נתון בארובה אם משולשל טמא אם אינו משולשל טהור בד"א בארובה שאין בה פותח טפח אבל בארובה שיש בה פותח טפח בין משולשל בין אינו משולשל טמא בד"א בשל חרס אבל בשל אבן בין שיש בארובה פותח טפח בין שאין בארובה פותח טפח בין משולשל בין שאינו משולשל טהור. ארובה שבין הבית לעליה ואין בה פותח טפח טומאה בבית כלים שבעליה טהורין טומאה בעליה כלים שבבית טהורים שאני רואה את הקורות כאילו הן יורדות וסותמות. ד"א אין טומאה נכנסת לאהל ואין יוצאה הימנו אלא בפותח טפח. כלים שכנגד הזית רבי מטמא וחכמים מטהרין א"ר רואה אני דבריהם מדברי: פי' שני חצאי זיתים בהא אפי' ר"מ מודה דמאהיל טהור אבל בית מיהא טמא. משוך כנגד ארובה מקצתו והאהיל על גבי ארובה שהכניס העורב ראשו לתוכה: עד שיהא בטומאה פותח טפח כלומר שיהא בארובה פותח טפח. קלל כלי חרס הוא שמניחין בו אפר חטאת מלשון (בראשית כד) וכדה על שכמה תרגום וקולתה על כתיפה. וספות וכלי יוצר (שמואל ב יז) תרגום וקולין ומאן דחסף. הספות והמזמרות דשלמה (מ"א ז) ודיואש (מ"ב יב) ואת הספים דירמיה (ירמיה נב) מתרגם ואת הקוליא: משולשל. שהכניס אותו לבית. אינו משולשל אלא עומד בפי ארובה אבל בארובה שיש בה פותח טפח טמא בכל ענין משום דאין חטאת ניצולת באהל המת אפי' בכלי חרס המוקף צמיד פתיל: בשל אבן טהור. מאחר דלא מקבלי טומאה כלי אבנים כלל לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים: כאילו יורדות וסותמות. ואין טומאה עולה מן הבית לעליה ולא יורדת מן העליה לבית. ורואה אני דבריהם מדברי. דמדטהרי שאר הכלים וא"כ אין הטומאה עוברת שם וא"כ שכנגד הזית נמי טהורין: