ר"ש משאנץ על משנה אהלות י:ו

1ארובה גדולה הרואה את האויר וקדירה נתונה תחתיה בארץ כנגד הארובה ואינה רחבה כ"כ שאם תעלה שפתותיה נוגעות בארובה אלא יוצאת ונכנסת בריוח ובאינה גבוהה מן הארץ טפח איירי:

2טומאה בוקעת ועולה. והבית טהור וכל המאהיל עליה נמי שלא כנגד הטומאה טהור אבל כנגד הטומא' טמא דאע"ג דאין כלי חרס מיטמא מגבו היינו בשאר טומאות או במוקף צמיד פתיל או בגבוה טפח כדקתני סיפא אבל הכא דבוקעת תוכה נמי טמא אע"ג דטומאה תחתיה וכל מה שבקדירה נמי טמא כדפרישית בפירקין דלעיל (מט"ז) גבי חבית שהיא יושבת על שוליה באויר דאם היתה טמאה וטומאה תחתי' בתוכה ועל גבה הכל טמא דאע"ג דבעלמא אין אדם וכלים מיטמאין מאויר כלי חרס הכא בטומאת מת מיטמאין כ"ז שהטומאה שם מטעם חיבורין והא דקתני בוקעת ועולה דמשמע כנגד הטומאה טמא שלא כנגד הטומאה טהור היינו דוקא במה שחוץ לקדירה:

3תחתיה והבית טמא. אע"פ שאם תעלה אין הקדירה נוגעת בארובה וכגון דיכולה לקבל מעזיבה רכה כמו גבי סככות דלעיל פ"ח (מ"ב) והא דקתני בתוספתא שאם תעלה עולה והולכת בארובה תוכה וגבה והבית טהורין התם באין יכולה לקבל מעזיבה ועוד דאין שפתיה נוגעות בארובה לא שיהא אויר כלל בין קדירה לארובה אלא לעולם באופצת כל הארובה ואם תעלה עולה ויושבת שאין יכולה לצאת כי אם בדוחק ולמעוטי אם היתה קדירה רחבה מעט מן הארובה שאם תעלה שפתותיה נוגעות בתקרה כל שהוא שאז יש דין אחר כדתניא בתוספתא אבל אי אפשר להיות פי' זה דמתני' קתני בתוכה או על גבה הכל טמא ובתוספתא קתני באופצת כל הארובה בתוכה או על גבה כנגדו עד הרקיע טמא משמע וכל השאר טהור:

4תוכה וגבה טהור. אע"ג דתנן בפירקין דלעיל (פ"ט מט"ז) גבי חבית או גבוהה מן הארץ טפח טומאה תחתיה הכל טמא שאני התם דיושבת באויר אבל הכא דבבית כנגד ארובה מצלת עם דפנות אהלים כדפרישית בפרקין דלעיל ובהדיא תניא הכי בתוספתא בתוכה או על גבה הכל טמא תוכה וגבה ותחתיה והבית דטומאה שעל גבה בוקעת תחתיה והרי גבוהה מן הארץ טפח ושוב אין מצלת כיון דקדירה טמאה: תניא בתוספתא [פי"א] היתה נתונה תחת ארובה שאם תעלה ושפתיה נוגעות בתקרה כל שהוא טומאה תחתיה והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת היתה גבוהה מן הארץ טפח וטומאה תחתיה או בתוכה או על גבה הכל טמא שאם תעלה עולה ויושבת בארובה ואופצת על כל [כאן צ"ל סד"ה ומה"ד ארובה וטומאה] הארובה וטומאה תחתיה והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת: היתה גבוהה מן הארץ טפח טומאה תחתיה או בבית תחתיה והבית טמא תוכה וגבה טהור בתוכה או על גבה כנגדו עד לרקיע טמא שאם תעלה עולה והולכת בארובה ואין בינה לארובה פותח טפח וטומאה תחתיה והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת: היתה גבוהה טפח וטומאה תחתיה תחתיה טמא תוכה וגבה והבית טהורין מפני שניצלת עם דופנו של אהל בתוכה או על גבה הכל טמא שאם תעלה עולה והולכת בארובה ויש בינה לארובה פותח טפח וטומאה תחתיה והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת היתה גבוהה מן הארץ טפח וטומאה תחתיה תחתיה טמא תוכה וגבה והבית טהורין מפני שנידונים כשיפועי אהלים בתוכה או על גבה הכל טמא והבית טהור בבית אינו טמא אלא הבית: פי' ושפתיה נוגעות בתקרה כל שהוא שהקדירה רחבה מעט מן הארובה ואין יכול' לא לצאת ולא ליכנס לתוכה: וטומאה תחתיה או בתוכה או על גבה הכל טמא במתני' קתני טומאה תחתיה תוכה וגבה טהור דמתני' בנכנסת ויוצאת דנצולת עם דופנו של אהל אבל הכא דאינה יוצאה חשובה ככלי הבית ואינה ניצולת עם דופנו של אהל: אופצת כל הארובה סוגרת כל הארובה ואין נכנסת ויוצאת כי אם בדוחק ואם הית' יושבת ע"פ ארובה לא היתה נופלת אלא א"כ דוחקין בה. תוכה וגבה טהור כי מתני': בתוכה או על גבה כנגדו עד לרקיע טמא ותחתיה והבית טהור דבהא לא דמיא למתני' דמתני' הבית נמי טמא כיון דנכנסת ויוצאת אבל הכא כיון דאופצת נחשבת כתקרת הבית ואע"ג דאשכחן בפ' לא יחפור (בבא בתרא דף יט:) דחבית בחלון ופומא לגאו אינה חוצצת ויצאה טומאה לצד אחר משום דחבית טמאה וה"נ דטומאה בתוך הקדירה הרי טמאה הא לא דמי להתם כי חזית לה לחבית כמאן דליתה נמצאת טומאה יוצאה לבית אחר דרך חלון אבל הכא אי משוית לה לקדירה כמאן דליתא הרי טומאה מונחת כנגד ארובה ותנן לעיל טומאה כנגד ארובה הבית טהור ומיהו קצת קשה דמהאי טעמא דחשיבא טומאה כמונחת בקרקע תבקע נמי עד התהום ומדקתני עד לרקיע ולא קתני בוקעת ועולה בוקעת ויורדת כדקתני בשאר דוכתי משמע דתחתיה אפי' כנגד הטומאה טהור: תוכה וגבה הבית טהור במתני' קתני טומאה תחתיה תחתיה והבית טמא תוכה וגבה טהור משום דמתני' כשהקדירה ממלא את כל הארובה אלא שאינה אופצת וכיון שממלאה את כל הארובה נחשב תחתיה והבית כאהל אחד ומערבת הטומאה אבל כאן שאינה ממלאה את כל הארובה דאיכא אויר בין קדירה לארובה אלא דליכא טפח הילכך הבית טהור כשטומאה תחתיה דאין נחשב כאהל אחד: בתוכה או על גבה הכל טמא משמע אפי' הבית מדלא קתני והבית טהור כדקתני בסיפא ואע"ג דתנן לעיל טומאה כנגד ארובה הבית טהור ואפי' אין בארובה פותח טפח והכא הרי קדירה וטומאה שבתוכה ושעל גבה כנגד הארובה לא דמי דמיירי הכא באופצת מצד אחד ומצד אחד פחות מטפח והילכך במקום שהקדירה טמאה כגון תוכה ועל גבה מתערבת טומאה לבית אע"ג דבטומאה תחתיה שהקדירה טהורה בית נמי טהור' מפני שנידונית כשיפועי אהלים כרישא דאין בינה לארובה פותח טפח משום דנחשב כאהל משופע מצלת דדמי לאהל משופע שהתקרה למעלה וקדירה למטה וצריך עיון בברייתא שהבאתי לעיל בסוף פרק חמישי דקתני נמי כי האי גוונא דגבי קדירה שהיא נתונה בצד דופנו של אהל מבחוץ וגבוהה מן הארץ טפח קתני התם טומאה תחתיה תחתיה טמא תוכה וגבה טהור מפני שמצלת עם דופנו של אהל וגבי היתה כפישה דקתני התם מפני שנידונים כשיפועי אהלים והיה ראוי לפרש טעם אחד הכא והתם: הכל טמא והבית טהור אע"ג דמצד אחד אפוצה לארובה כדפרישית כיון דאיכא מצד אחד פותח טפח האי לחודיה קאי ולכך הבית טהור כדתנן גבי נתונה בצד האסקופה שאם תעלה ואינה נוגעת בשקוף בפותח טפח טומאה תחתיה אין טמא אלא תחתי' והא דתנן פ' אחד עשר (מ"ב) גבי אכסדרה שנסדקה נתן את הקנה בארץ גבוהה טפח מביא את הטומאה ולקמן נמי פי"ב (מ"ה) גבי קורות הבית והעליה קתני עלה בתוספתא (פי"ג) ומייתי לה פ"ק (צ"ל שני) דסוכה (דף יח) [כב. ע"ש ועי' בהר"ש לקמן פי"ב מ"ה] היו עליונות נראות סותמות בבין התחתונות טומאה תחתיהן או ביניהן תחתיהן וביניהם טמא שאני התם שכל האויר המקיפן נסתם דקנה נמי בהכי איירי שממלא כל הסדק אבל הכא איכא מצד אחד טפח אויר וכן בנתונה בצד האסקופה איכא אויר העולם מצד אחד הילכך אין מערב את הטומאה אלא א"כ נפתח תחתיו טפח אם תעלה ולפירוש אחר שאפרש בסמוך לא יקשה כל זה נמצאו השתא חמשה דינין בקדירה שתחת ארובה חד דמתני' וארבע דברייתא: