ר"ש משאנץ על משנה אהלות יא:ג

1סגוס. בגד של צמר עב ומיטמא בנגעים כדמשמע במסכת נגעים פי"א:

2וכופת עבה. חתיכת עץ עב כדמשמע בתוספתא דכלים [ב"ב פ"ב] ובמסכת כלים פכ"ב (מ"ט) הבאתיה ואע"פ שהם עבים הרבה אין מביאים את הטומאה אא"כ יש תחתיה טפח:

3קפולים. כעין טלית מקופלת דפרק חבית (שבת דף קמז.) ואית דגרסי כפולין בכ"ף והכל אחד שיש בגדים הרבה מקופלין זה על זה אם העליונ' גבוהה מן הארץ טפח אע"פ שהאחרי' תחתיו העליון מביא את הטומאה:

4היה אדם נתון שם. בארץ על הטומאה נגד הסדק:

5אדם חלול הוא. חלל הגוף חשוב חלל אע"פ שבני מעיו לתוכו: תניא בתוספתא (פי"ב) סאה כפויה על פי חבית חבית כפויה על פיה שני כופתין זה על גב זה ואבן על גבי הכופתין מביאות את הטומאה סאה יושבת כדרכה וחבית יושבת כדרכה נוד תפוח כר מלא תבן כסת מליאה מוכין כסת מליאה מטפחות שתי אבנים זו ע"ג זו וכופת על גבי האבן אין מביאות את הטומאה. פי' כל הני במונחין בארץ כנגד הסדק של אכסדרה איירי וסאה וחבית כפויין על פיהן ושני כופתין ואבן ע"ג כופת חשוב חלל טפח דאף ע"ג דשקלת לאבנא אית בכופתין חלל טפח אבל סאה וחבית יושבין כדרכן על שוליהן היינו טומאה רצוצה ונוד תפוח לא חשיב חלל שלו דכי נפיק זיקא אין כאן חלל וכר מלא תבן וכסת מלאה מוכין כי שקלת לתבן ולמוכין אין כאן חלל א"נ כר וכסת המלאים חד מילתא חשיב כעץ עב אף על גב דאם נחשב צד עליון שבו וכן אבנים וכופת על אבנים אין כאן חלל וצריך טעם מ"ש כופת ע"ג האבן מאבן על גבי כופת: