ר"ש משאנץ על משנה אהלות יב:ה

1שאין עליהן מעזיבה. דליכא תקרה כלל אלא הקורות לבדן:

2והן מכוונות. קורות העלייה לקורות הבית:

3טומאה תחת אחת מהן. תחת אחת מהעליונות תחתיה בלבד טמא אבל כלים דע"ג הקורה טהורין דקורה חוצצת. ואם הטומאה ע"ג הקורה התחתונה ומכוונת לקורה העליונה ביניהן טמא. כלומר כלים דאיכא בין קורה לקורה טמאין ודתחת התחתונה טהור ודעל העליונה נמי טהור דשתיהן חוצצות:

4כנגדו עד לרקיע טמא. ושתחת כולן טהור:

5כבין התחתונה. כנגד אויר התחתונה ורחבו כשיעור אויר שביניהן שאם תעלה התחתונות או תוריד את העליונות נמצא הכל סתום:

6תחת כולן טמא. כאילו היתה תקרה שוה ועל גבן טהור. תניא בתוספתא [שם] קורות הבית והעלייה שהיו העליונות מכוונות כנגד התחתונות טומאה תחתיהן תחתיהן טמא ביניהן ביניהן טמא ועל גביהן טהור על גביהן כנגדו עד לרקיע טמא ותחתיהן טהור בד"א בזמן שיש בהן פותח טפח אין בהן פותח טפח טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת היו עליונות נראית סותמות כבין התחתונות טומאה תחתיהן תחתיהן וביניהן טמא ביניהן ביניהן ותחתיהן טמא על גביהן טהור על גביהן כנגדו עד הרקיע טמא ותחתיהן וביניהן טהור בד"א בזמן שיש בהן פותח טפח וביניהן פותח טפח אין ביניהן פותח טפח וטומאה תחתיהן תחתיהן טמא ביניהן ועל גביהן טהור ביניהן או על גביהן אפי' כנגדו עד הרקיע טמא ותחתיהן טהור בד"א בזמן שיש בהן פותח טפח אין בהן פותח טפח טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת היו עשויות שתי וערב טומאה תחת אחת מהן תחת כולן טמא ועל גביהן טהור על גביהן כנגדו עד הרקיע טמא ותחתיהן טהור בד"א בזמן שיש בהן פותח טפח אין בהן פותח טפח טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. פי' שיש בהן רוחב טפח בעליונות ובתחתונות דכולן רחבות טפח. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת דכיון דאין בהם פותח טפח לא מביאות טומאה ולא חוצצות וכמאן דליתנהו דמי ונמצאת טומאה כעומדת באויר: תחתיהן וביניהן טמא האי ביניהן לאו כביניהן דרישא דביניהן דרישא בין תחתונות לעליונות המכוונות כנגדן דהיינו על גב התחתונות אבל הכא למטה כנגד אויר שבין התחתונות כלומר תחתיהן תחת התחתונות ביניהן בין התחתונות דכיון שאם היו עליונות יורדות היה הכל סתום וחשיב כתקרה שוה. על גביהן טהור שהקורות חוצצות. אין ביניהן פותח טפח בין התחתונות דנמצא השתא דאין עליונות רחבות טפח דשיעורן כבין התחתונות אבל התחתונות עצמן רחבות טפח: טומאה תחתיהן טמא דכיון דתחתונות רחבות טפח מביאות את הטומאה. ביניהן ועל גביהן טהור דביניהן טהור משום דאין בעליונות פותח טפח וכליתנהו דמי ומדקדק מכאן בפרק הישן (סוכה דף כב.) דלא אמרינן חבוט רמי כיון דליכא טפח: ועל גביהן בתחתונות נמי טהור דיש בהן טפח וחוצצות בפני הטומאה. ביניהן של תחתונות או על גביהן של תחתונות כנגדו עד הרקיע טמא (שהרי בין התחתונות כנגדו עד הרקיע טמא) משום דאין עליונות חוצצות כיון דאין רחבות טפח ותחתיהן טהור היינו תחת התחתונות דאע"פ שטומאה על גביהן תחתיהן טהור דחוצצות כיון דרחבות טפח. בזמן שיש בהן פותח טפח שהתחתונות רחבות טפח ועליונות אין רחבות טפח כדפרשינן: אין בהן פותח טפח. שאף התחתונות אין רחבות טפח: