ר"ש משאנץ על משנה אהלות טז:ד

1הבודק. כדאמרן בודק ממנו ולהלן כ' אמה אין צריך לחפור את כולן אלא חופר אמה על אמה ומניח אמה שאינו חופר ועושה כן עד שמגיע לסוף עשרים ואותה אמה שהוא חופר צריך לחפור עד שמגיע לסלע הוא הצור או עד לקרקע בתולה שלא נחפרה מעולם:

2המוציא את העפר ממקום הטומאה. מאותם אמות שהוא חופר:

3אוכל בדמעו. בתרומתו מלשון (שמות כ״ב:כ״ח) מלאתך ודמעך לא תאחר דדרשינן פ"ק דתמורה (דף ד.) מלאתך אלו ביכורים ודמעך אלו תרומה ואע"ג דסתם כהנים לא בדקי דהוזהרו על הטומאה מ"מ אי אתרמי מילתא שהוציא העפר משם לא אסרינן ליה בתרומה כל כמה דלא איתחזק שם טומאה:

4המפקח את הגל. של צרורות או אבנים שנפל על האדם ומת כי ההיא דסוף פ"ק דכתובות (דף טו:):

5אינו אוכל בדמעו. דכיון דהוחזקה שם טומאה דילמא מאהיל ואפי' ספק חי ספק מת חיישינן: תניא בתוספתא [פט"ז] הבודק ב"ש אומרים בודק שתים ומניח אמה וב"ה אומרים בודק אמה ומניח אמה דברי ר' יעקב וחכ"א ב"ש אומרים בודק אמה ומניח אמה וב"ה אומרים בודק אמה ומניח שתים המוציא את העפר ממקום הטומאה אוכל בדמעו ר' יהודה אומר צובר עפרה של זו על גבי עפרה של זו ורבותינו אמרו עפרה טהורה הבודק אוכל בדמעו מפקח את הגל אינו אוכל בדמעו שאלו תלמידיו את רבן יוחנן ב"ז בודק מהו שיאכל אמר להן אינו אוכל אמרו לו לימדתנו רבינו שיאכל אמר להן יפה אמרתם אם מעשה שעשו ידי וראו עיני ושכחתי ששמעו אזני על אחת כמה וכמה ולא שלא היה יודע אלא שהיה מבקש לזרז את התלמידים וי"א את הלל הזקן שאלו ולא שלא היה יודע אלא היה מבקש לזרז את התלמידים שהיה ר' יהושע אומר השונה ואינו עמל דומה לאיש שזורע ואינו קוצר והלומד תור' ומשכח' דומה לאשה שיולדת וקוברת ר"ע אומר (בגמ' פרק חלק (סנהדרין דף צט:) הגי' זמר בכל יום זמר בכל יום והכל חדא.) זמר בה תדירא זמר: פירוש סתם מתני' כרבי יעקב אליבא דב"ה: צובר עפרה של זו ע"ג עפרה של זו. כלומר עפר החפירות צובר יחד ולא יוציאם למקום אחר משום דטמאות קסבר רבי יהודה דאינו אוכל בדמעו: ורבותינו אמרו עפרה טהור היינו כתנא קמא דאוכל בדמעו: הבודק אוכל בדמעו אע"ג דכבר תנא ליה רישא) המוציא הדר תנייה אגב מפקח ומיהו מדנקט רישא המוציא עפר והכא נקט הבודק משמע דתרי מילי נינהו ועוד דחשיב ליה טהור וקרי ליה מקום טומאה ועוד במאי פליגי רבי יהודה ורבנן אי משכח בה טומאה טמא ואם לאו טהור ונראה (צ"ל דמיירי באותן.) דמחייב באותן ששנינו נוטלו ואת תבוסתו דמפרש בסוף נזיר (דף סה.) שנוטל עפר תיחוח וחופר בבתולה שלש אצבעות מד' אמות ועד ח' אע"ג דידעינן דאין זה רקב של מת כיון דתבוסתו היא מטמא ליה ר' יהודה ורבנן קרי ליה מקום טומאה משום דנמצא שם מת אע"ג דלרבנן עפרה טהור: ואינו עמל שאינו חוזר עליה כדתניא בחלק (דף צט.) והתם קתני לה) ברבי יהושע בן קרחה ורבי יהושע דהכא קאמר כל הלומד תורה ומשכחה: זמר בה תדירה זמר מלשון (תהילים קי״ט:נ״ד) זמרות היו לי חוקיך ואע"ג דאיענש [סוטה לה.] דוד על שקרא לדברי תורה זמירות ר"ע משל בעלמא קאמר כשם שהמזמר מזמר וחוזר בכל יום שלא ישתכחו ממנו זמירותיו כך הוי מחזר בכל יום על תורתך: