ר"ש משאנץ על משנה פרה ד:ב

1מגיתה. מקום המוכן לה כנגד פתחו של היכל ומיהו לרבי אושעיא דאמר בריש פירקא בתרא דזבחים (דף קיג.) דשרפה שלא כנגד הפתח כשרה צ"ל דחוץ מגיתה היינו לפנים מן החומה משום דבעינן והוציא אותה אל מחוץ למחנה וריש לקיש מפרש התם חוץ ממקום הבדוק לה כלומר שיש תחתיו חלל מפני קבר התהום ורבי יוחנן פליג עליה משום דאין זה אלא מעלה בעלמא:

2בשתי גיתות. חלקה ושרפה חציה בגת זה וחציה בגת זה:

3שתים בגת אחת. ובבת אחת ומיפסלן מטעם מלאכה שזו פוסלת על זו אבל בזו אחר זו כשרה:

4ולא כוון כנגד הפתח. דאל נכח פני אהל מועד כתיב:

5מששית שביעית. דשבע כתיב כסדרן והוא מונה שביעית קודם ששית שקרא לששית שביעית:

6וחזר והזה שביעית פסולה. דבעינן שיקרא לששית ששית ולשביעית שביעית ולא שיקדים זו לזו אבל משביעית שמינית כשירה דאין שמינית בהזאות של הפרה וזה טעות דבר בעלמא היא והא דנקט וחזר והזה שמינית לאו דוקא דבכל ענין כשרה ואגב רישא נקטי': תניא בתוספתא [פ"ג] אין שורפין שתי פרות בגת אחת. משנעשית אפר מביא אחרת ושורף על גבה ואינו חושש שרפה ב' חצאין בזה אחר זה רבי אומר אומר אני בזו שהיא כשירה: עוד תניא בתוספתא [רפ"ג] פרה אינה נפסלת בלינה ואם שחטה היום ושרפה למחר כשירה הזה בלילה הזאתו פסולה ואפילו כולן ביום ואחת בלילה הזאתו פסולה הזה בכלי הזאתו פסולה ואפילו כולן ביד ואחת בכלי הזאתו פסולה הזה בשמאל הזאתו פסולה ואפי' כולן בימין ואחת בשמאל הזאתו פסולה הזו שבעה כהנים כאחד הזאתן פסולה בזה אחר זה הזאתן כשרה הזאות שבפרה שהזו שלא לשמה שלא מתכוונות או שחסר אח' מהן או שטבל אחת והזה שתים שתים והזה אחת הרי אלו פסולות שמנה מתוך שבעה אם הוא הכהן שעשה עמה מלאכה פסולה ואם כהן אחר כשירה שרפה אונן ומחוסר כפוריס כשירה איסי הבבלי אומר מחוסר כפרה פסולה שרפה שלא רחוץ ידים ורגלים פסולה ור"א בר"ש מכשיר שנאמר (שמות ל׳:כ׳) בבאם אל אהל מועד ירחצו מים אין קידוש ידים ורגלים אלא לפנים. פי' אינה נפסלת בלילה כדפרישית לעיל מדכתיב למשמרת כדדריש בספרי. הזה בלילה כדפרישית לעיל דחטאת קרייה רחמנא כדדריש בספרי. הזה בכלי פסולה דאצבע כתיב. הזה בשמאל פסולה בספרי יליף ממצורע דכתיב ביה ימנית: שבעה כהנים כאחד פסולה דשבע פעמים כתיב ולא שייך אלא בזה אחר זה והך ברייתא כמאן דמכשיר לעיל פרה בכהן הדיוט דשבעה כהנים גדולים בבת אחת היכי משכחת להו. שחסר אחת מהן כולן מעכבות זו את זו כדדריש בספרי. או שטבל אחת והזה שתים דשיריים שבאצבע פסולין כדפרישית בפרקין דלעיל ובספרי דריש דבעינן על כל הזאה טבילה מדכתיב (במדבר י״ט:ד׳) מדמה שבע פעמים שחוזר לדם שבע פעמים. ואם כהן אחר כשרה. ומתני' דמשביעית שמינית וחזר והזה שמינית כשרה בכהן אחד: איסי הבבלי אומר מחוסר כפרה פסולה. בריש פרק ב' דזבחים (דף יז:) מפרש טעמייהו: