ר"ש משאנץ על משנה פאה ד:ט

1רבי אליעזר אומר זכה לו. בפרק שנים אוחזין (בבא מציעא ד' ט':) אמרינן אמר עולא מחלוקת מעשיר לעני דר' אליעזר סבר אמרי' תרי מיגו מיגו דאי בעי מפקיר להו לנכסיה והוי עני וחזי ליה ומיגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה. ורבנן סברי חד מיגו אמרי' תרי מיגו לא אמרינן. אבל מעני לעני דברי הכל זכה. ורב נחמן אמר מעני לעני מחלוקת. ובפ"ק דגיטין (יא.) מפרש טעמא דרבנן משום לא תלקט לעני ור"א מוקי ליה להזהיר עני על שלו. ובפרק שנים אוחזין (שם) פי' בקונטרס דמי שליקט את הפאה באדם בעלמא איירי שאינו בעל השדה דאי בעל השדה לא אמר ר' אליעזר זכה לו דליכא למימר מיגו דזכי לנפשיה דאפי' הוא עני מוזהר הוא שלא ללקט פאה משדהו כדאמרי' לא תלקט לעני להזהיר עני על שלו וקשה לפירושו מהא דתנן לקמן בפרק ה' (משנה ב) שבולת של לקט שנתערבה בגדיש מעשר שבולת אחת ונותן לו. אמר ר' אליעזר וכי היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא לרשותו. ואמרינן עלה בירושלמי (הל' ב) ר' אבהו בשם ר' יוחנן מחלפא שיטתיה דר' אליעזר תמן הוא אומר זכה לו וכאן הוא אומר כן. ומסיק דלדבריהם קאמר להו משמע בהדיא דבעל השדה גופיה יכול לזכות בשביל עני:

2אלא אם כן הפקיר. למאן דאמר אין קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר מוקי לה בסוף השולח גט (ד' מז.) דלקטינהו ישראל וטעמא דהפקיר הא לא הפקיר לא. ולמאן דאמר יש קנין מוקי לה בשדה דישראל ולקטינהו נכרי. וכי תימא הא מפקרי וקיימי. כי אפקרינהו אדעתא דישראל מפקרי אדעתא דנכרי לא מפקרי. ובירושל' יש שיטה אחרת:

3ירושלמי (הל' ה) ר' חזקיה ר' ירמיה בשם רבי יוחנן כמאן דאמר יש לנכרי קנין בארץ ישראל לפוטרו מן המעשר. ברם כמאן דאמר אין לנכרי קנין בארץ ישראל לפוטרו מן המעשר אפי' הפקירו חייב. ר' יוסי בשם ר' יוחנן כמאן דאמר אין לנכרי קנין בארץ ישראל לפוטרו מן המעשר. ברם כמאן דאמר יש לנכרי קנין בארץ ישראל לפוטרו מן המעשר קל הקלו חכמים בליקוטים. ר' אליעזר שאל ואין לו קנין נכסים. ומסיק בירוש' דר' אליעזר אכולהו שאל בין לר' ירמיה בשם ר' יוחנן בין לר' יוסי בשם ר' יוחנן: