ר"ש משאנץ על משנה טהרות ו:ג

1עלה לראשו של אילן. דחשיב רשות היחיד:

2הכניס ידו לחור שיש בו טומאה. דחור חשיב רשות היחיד ואע״פ שהאדם עומד ברה״ר כיון שהכניס ידו לחור כעומד ברה״י דמי והא דמטהרי רבנן לעיל טומא' ברה״י וטהרה ברה״ר היינו בספק נכנס ונגע (או האהיל או הסיט או נכנס) :

3נכנס לאחת מהן. כגון שהיו שתי החנויות אחת טמאה ואחת טהורה. תניא בתוספתא (שם) יש דברים ברשות הרבים ועשאום כרשות היחיד קופה ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים וטומאה בתוכה ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור הכניס ידו לתוכה ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא היתה כפישה על כתיפו וככר של תרומה כרוך בסיב או בנייר נתון לתוכה ספק נגע בה אחר ספק לא נגע ספיקו טהור הכניס ידו לתוכה ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא חמור ברה״ר גבוה י' טפחים וטומאה על גביו ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור פשט ידו על גביו ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא סלע ברה״ר גבוה עשרה טפחים וטומאה על גביו ספק נגע ספק לא נגע טהור עלה לראשו ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא היה זה רכוב על חמורו וזה רכוב על חמורו א' טמא וא' טהור ספק נגעו זה בזה ספק לא נגעו ר״ע מטמא ור' יוסי מטהר בנו של זה מורכב על כתיפו ובנו של זה מורכב על כתיפו א' טמא וא' טהו' ספק נגעו זה בזה ספק לא נגעו ר״ע מטמ' ור' יוסי מטה' הית' חביל' על כתיפו והרוק מודבק בכותל למעל' מי' טפחי' ספק הסיט ספק לא הסיט ר״ע מטמא ור' יוסי מטהר שהיה ר' יוסי אומר כל שהוא ברה״ר למעלה מי' טפחים הרי הוא כרה״י ורבי יוסי אומר כל שדרך הילוכו ברה״ר פטור. פי' היתה כפישה אינה מקבלת טומאה מדמצלת בנתונה על פי הבור כדתנן במס' אהלות פרק ה' ותימה למה נקט ככר של תרומה כרוך בסוב או בנייר בלאו הכי לא איפשר לטמאות מחמת כפישה וי״ל דמשום רבותא דסיפא נקטיה דחיישי' מספק בהכניס ידו שמא נגע אע״פ שכרוך בסיב:

4ספק נגע ספק לא נגע טהור. כולהו ספק נגע דטהור בהנך ברייתא היינו ספק הכניס ידו לתוכה דהוה ליה טהרה ברה״ר וטומאה ברה״י כדפרישית במתני' אי נמי כגון שהטומאה בולטת לחוץ ספק נגע בה. שהיה ר' יוסי אומר טעות סופר הוא ור״ע גרסינן ובמילתיה דר' יוסי דכל שכדרך הילוכו לא גרסי' פטור רק טהור ובעניין אחר א״א ליישב ולמאי דגרסי פטור יש לפרש דאלמעלה מעשרה קאי ולענין שבת כגון זרק ברה״ר כדאמרי' בפ' הזורק (ד' ק:) דלמטה מעשרה מחייב למעלה מי' לא מחייב דלא חשוב כרה״ר: