ר"ש משאנץ על משנה טבול יום ד:ה

1מחללין על פירות ע"ה. בחבר שיש לו מעות של מעשר שני של דמאי איירי כי ההיא דתנן במס' מעשר שני פרק שלישי [מ"ג] מי שהיו לו מעות בירושלים וצריך להם ולחבירו פירות אומר לחבירו הרי מעות הללו מחוללין על פירותיך נמצא זה אוכל פירותיו בטהרה והלה עושה צורכו במעותיו ולא יאמר כן לע"ה אלא בדמאי ומתני' דהתם הכי פירושה דיש לו מעות של מעשר שני בירושלים וצריך להם להוציאם לדברים אחרים שלא לאכילה ושתיה וחבירו שהוא אוהבו יתן לו רשות לחלל אותן מעות על פירות חולין שיש לו ואוכל בעל הפירות פירותיו בטהרה כלומר בקדושת מעשר כדכתיב (דברים כ״ו:י״ד.) ולא אכלתי ממנו בטמא והלה עושה צורכו במעותיו אפילו שלא לאכילה ושתיה ולא יאמר כן לעם הארץ לחלל מעותיו על פירות עם הארץ אא"כ יהיו המעות ממעשר שני של דמאי משום שאין מוסרין מעשר שני של ודאי לעם הארץ שלא יזלזל בו אבל בדמאי הקלו והכי תניא בתוספתא של מעשר שני בפרק הפודה מפקידים מעשר של ודאי אצל חבר ושל דמאי אצל עם הארץ והשתא מתניתין דהכא בכי האי גוונא איירי שמחללין מעות של דמאי על פירות עם הארץ אבל פירות של דמאי דבגבולין אין מחללין על מעות עם הארץ דבמעות חיישינן טפי דלמא אתי לזלזולי ומפיק להו:

2חזרו לומר אף על מעותיו. מחללין ולא חיישינן בדמאי ויש תימה דבתוספתא דמעשר שני משמע איפכא דאיכא למיחש טפי בפירות ע"ה ממעות דקתני מחללין מעשר שני על מעות עם הארץ ואף על פירות עם הארץ אע"פ שעושין תקלה לבאין אחריו כיצד הוציא מעות מתוך אפונדתו ואמר לו חלל על מעות הללו לא יחלל אלא עד מקום שלוקח ופורס:

3היוצא בקולר. בעלילת המלך ויתנוהו בסוגר תרגום ויהבוהי בקולרין (יחזקאל י״ט:ט׳):

4הרי אלו יכתבו ויתנו. אע"פ שלא אמר ותנו ודאי כך בעי למימר כתבו ותנו אלא אגב טירדיה לא פסקה למילתיה:

5מפרש. מן היבשה לים וכן יוצא בשיירא ומסוכן חולה שנטוי למות לר' שמעון שזורי כולהו טרידי ואע"פ שלא אמר אלא כתבו כאילו אומר כתבו ותנו דמי: