ר"ש משאנץ על משנה זבים ב:ב

1בשבעה דרכים בודקין את הזב. משום דאינו מטמא באונס כדדרשינן בפרק בנות כותים (נדה דף לה.) מבשרו ולא מחמת אונסו והני שבעה דרכים גורמין אותו לבא לידי זיבה ומשנה זו שנויה כמו כן בפ' בתרא דנזיר (דף סה:) והכא עיקר והתם אגב גררא:

2עד שלא נזקק לזיבה. כגון ראייה ראשונה ושניה עד שלא ראה אשה או ראה אשה ולא הרהר אחריה:

3אין אחריות זבין עליכם. ואם לא יהו זבין עד עולם מה אתם חוששין הלא לא קבלתם אחריות של זבין עליכם:

4משנזקק לטומאה. שראה שתי ראיות בלא אונס או שלש ובא למנות לו שבעה נקיים:

5אונסו וספיקו. בסוף נזיר אמר רבא לא תימא ספק חזא ספק לא חזא אלא ודאי חזא ספק מחמת שכבת זרע ספק מחמת ראייה וכיון דנזקק לטומאה ספיקו טמא וא"ת אפילו מחמת שכבת זרע מה בכך הא קתני אונסו טמא אפי' ודאי ועוד קשה דמתני' קתני שרגלים לדבר והתם בפ' בנות כותים מפרש טעמא משום דאקשיה רחמנא לנקבה כשלישית לרבנן וכרביעית לר"א דמה נקבה מטמאה באונס כו' וי"ל דרגלים לדבר אספיקו לחודיה קאי והאי ספיקו מיירי כשנמצא על בגדו זוב ושכבת זרע ולא ידיע האי זוב אי לחודיה אתיא וסותר שבעה או בהדי שכבת זרע אתיא ואינו סותר אלא יום אחד משום דסתרה ביה שכבת זרע כדאמרינן בריש פרק המפלת (נדה דף כב.) והשתא דנזקק לטומאה תלינן דלחודיה אתא וסותר את ז' ולפי מה שאפרש בסמוך מתני' דהרואה קרי אינו מטמא בזיבה כל מעת לעת בנזקק לטומאה צריך לפרש האי ספיקא דמספקא לן אם בא הזוב קודם הקרי או לאחריו ושכבת זרעו מפרש בסוף נזיר (דף סו.) לטמא במשא דאי לענין מגע אפילו דטהור נמי ורב אדא בר אהבה מפרש לומר שאין תולין בה וכולה מילתא מפרש בבבא שאחר זו:

6תניא בתוספתא [פ"ב] זב תולין לו במאכל ובכל מיני מאכל ר"א בן פנחס אומר משום ר' יהודה בן בתירה החלב והגבינה הבשר שמן ויין ישן וגריסין של פול וביצים ושחליים מרגילין לידי זיבה תינוק תולין לו בה' דברים במאכל ובמשתה במשא ובקפיצה ובחולי של אמו ושלו ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש כשם שתולין לו ש"ז מעת לעת כך תולין למראה ולהרהור מעת לעת אבל למאכל ולמשתה למשא ולקפיצה תולין לו כל זמן שהוא מצטער. פי' בחמשה דברים דתינוק אין לתלות במראה ובהרהור. כשם שתולין שכבת זרע מעת לעת אם ראה קרי ובתוך מעת לעת ראה זיבה כדתנן בסמוך:

7ראייה ראשונה בודקין אותו. היינו דווקא לקרבן דאם מחמת אונס ראה אינה מצטרפת עם השלישית לקרבן אבל מצטרפת עם השניה לטומאה דאם ראייה שניה בלא אונס אע"פ שראייה ראשונה באונס עושה משכב ומושב ובעי שבעה נקיים וביאת מים חיים דכי כתיב מבשרו ולא מחמת אונסו אשניה כתיב אבל ראשונה איתקש לשכבת זרע דכתי' (ויקרא ט״ו:ל״ב) זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע מה ש"ז מטמא באונס אף ראייה ראשונה של זב מטמא באונס כל זה מוכיח בפ' בנות כותים (נדה דף לה.). בשניה בודקין אותו לטומאה ולקרבן בשלישית אין בודקין אותו כלל ור"א סבר דבודקין מפני הקרבן ובפ' בנות כותים (שם) מפרש טעמייהו מקראי דר' אליעזר דריש אתים ורבנן לא דרשי אתים: