ר"ש משאנץ על משנה זבים ג:ב

1מגיפים. סוגרים את הדלת או פותחים:

2וחכמים אומרים. אין בו טומאה עד שיהא זה מושך לסגור וזה מושך לפתוח שאין מניחין זה לזה:

3עד שיהא טהור מעלה את הטמא. אבל טמא מעלה את הטהור טהור וטעמא לא איתפרש ושמא לענין בגדיו טמאים מדרס איירי דטהור מעלה את הטמא כובד הטמא על הטהור ונשען עליו ובגדיו טמאין מדרס אבל טמא מעלה את הטהור אין משענת הטמא על הטהור ואין בגדי טהור טמאין מדרס:

4מפשילין. גודלין ואפילו שניהם מצד אחד:

5זה מושך הילך. שזה עומד למזרח ומושך אליו וזה עומד למערב ומושך אליו:

6בין בעומדים. יש דברים נארגים מעומד ויש מיושב והטמא והטהור אורגים ביחד או טוחנין:

7פורקין. משאוי טמא דשמא מתוך כובד המשא נשען זב על הטהור ונמצא טהור מסיטו או טהור ניסט עליו דכתיב (ויקרא ט״ו:י׳) במרכב הזב והנושא אותם וכל שכן זב עצמו:

8וכולן. אפי' משאן כבד:

9טהורין לבני הכנסת. אוכלי חוליהן בטהרה שאין זה היסט גמור וכל שכן שספק הוא:

10וטמאים לתרומה. מדרבנן ואפילו בספק ויש ספרים דגרסי משאן קל טהורים לבני הכנסת ולא גרסי וכולם והא דקרי הכא בני הכנסת לאוכלי חוליהן בטהרה ובפרק כל פסולי המוקדשין בבכורות (דף לו:) גבי בכור שיש לו מום מובהק דהתרתו על פי שלשה בני הכנסת כלומר הדיוטות שאינם מומחין אין להקפיד על כך דהכא נמי קרו להו בני הכנסת לפי שאינם אוכלי תרומה: