רש״ש על משנה בבא בתרא ח:א

1בתוי"ט ד"ה והאיש את אשתו (קמא) הילכך תנדבר"י תני וירש אותה. בברייתא וירש אותה מלמד שהבעל יורש את אשתו דברי ר' עקיבא ריש"א אינו צריך כו'. וע"כ ט"ס הוא. ומה שהביא מרפ"ח דכתובות צ"ל רפ"ט ומש"כ ורש"י מפרש התם אליבא דרבא ג"כ ט"ס וצ"ל דאביי:

2[שם בתוי"ט ד"ה והאיש את אשתו (ב') כו' וראיתי בתו"כ ריש פ' אמור כי אם לשארו אין שארו אלא אשתו כו'. נ"ב עי' בבאור רנה"ו ז"ל פ' אמור (כ"א ב') שהביא את התו"כ וכתב:

3ולא ראיתי מי שפירש ראיה זו כו' ונעלם ממנו התוי"ט הלז. וראיתי בס' יונת אלם להרמ"ע (פשכ"ט) וז"ל:

4ואשכחן נמי בתו"כ תניא אין שארו אלא אשתו שנא' אל אשתו לא תקרב שאר אביך היא פסוק זה מורכב ממאי דכתיב באשת אחי האב ובאחות האב וה"ק אין לפרש שארו דכתיב גבי טומאת כהן שהיא אחותו כדקס"ד מדכתיב גבי אחות האב שאר אביך היא דהא אחותו גבי טומאת כהן בהדיא כתיב אלא אם אינו ענין לאחותו תנהו ענין לאשתו דכתיב גבי אחות שייך נמי גבי אשת אחי האב דמ"ש ומלתא אגב אורחא אתא לאשמעינן שלעולם ישא אדם בת אחיו ובת אחותו עכ"ל. ועי' בס' הזכרון פ' קדושים שעמד ג"כ על התו"כ ועל הרי"ף מהגרמ"ש]: