רש״ש על משנה ברכות א:א

1לאכול בתרומתן. עי' בשנו"א מש"כ בדקדוק לשון בתרומתן ולא אמר בתרומה. ויל"פ דנקיט בתרומתן לאפוקי ת"מ של דמאי לדעת הטוי"ד סס"י של"א דמוכרה לכהן. וא"כ אינה תרומתן כיון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבהש"מ דהוה ספיקא דרבנן וכמ"ש הב"א לקמן (ג' א') בתוד"ה קשיא דר"א דלמ"ד תרומה בזה"ז דרבנן נאכלת בבהש"מ ואף דשם דבריו אינן נ"ל שהרי לפי' הא' של ר"י ביבמות (פ"ב ב') בתד"ה ירושה ס"ל לריו"ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ"ה פריך בשבת (לה.) עלה דפסיק כר' יוסי לענין תרומה. אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש"מ דר' יוסי. מ"מ דמאי קילא טפי דרוב ע"ה מעשרין וכמו שמותרת ת"מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב"ן המובאה בר"ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול. וכמו דמע"ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות (בפ"א דדמאי) [ומ"ש השנו"א דבא לאפוקי תרומת תודה. ק"ל דמה יענה לתירוץ קמא בנדרים (י"ב ב') תרומת לחמי תודה תרומתו היא ע"ש]:

2שם בתוי"ט ד"ה עמוד השחר. יש רגילין לפתרו כוכב השחר וכו' ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ"ג אריב"ב הדא איליתא דשחרא מ"ד כוכבתא היא טעיא. זימנין דהיא מקדמא כו':