רש״ש על משנה חגיגה ג:ג

1במשנה האונן ומחוסר כפורים צריכין טבילה לקדש כו'. בט"א ד"ה ומח"כ כתב וכיון דעל אונן ל"ג לנגיעה כו' ה"נ מח"כ דהא מחמת חסרון כפרה גופה שרי בנגיעה. וכן התוי"ט בפ"י דנדה מ"ז רוצה להעמיס בדברי הרמב"ם דקודם כפרה מותר ליגע בקדשים והשיג שם על הכ"מ. ואנכי תמה על שני הגאונים הללו. דהא איתא ביבמות (ע"ד ב') א"ק וכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שהיא טמאה כו' איקרי כאן והבשר אשר יגע בכל טמא ל"י. וכ"מ לקמן (כ"ד) בק"ו דר' יוסי לענין רביעי בקדש ועמש"כ שם. ובסוף דברי הט"א משמע ג"כ דקודם כפרה פוסל קדשים במגע מה"ת אלא שלא הביא מקרא דיבמות שזכרתי ונמצא שסותר דברי עצמו. ועוד ראיתי בו דבר תימה במש"כ לקמן בד"ה צריכין טבילה "ואע"ג דרבא ס"ל התם אליבא דר"י דדוקא מצורע טובל כו' אבל שאר כ"א לא". דע"ש דליכא מי שיאמר כן דהא ר"י אומר שם להדיא בברייתא ראשונה וכ"א במתני' דפי"ד דנגעים מ"ח דמצורע א"צ טבילה. (וגם שם רבא לא נזכר שם בכל הסוגיא) רק אליבא דרבנן דברייתא שניה ס"ל לרבינא דדוקא מצורע וכן רב יוסף שם:

2ברע"ב ד"ה צריכין טבילה כו' דעד האידנא היו אסורים כו' ומשמע בהדיא דלהכי אצ"ט לתרומה משום דלא הוו אסירי עד השתא וכמ"ש רש"י ז"ל וק"ל דהא בנדה (ע"א ב') ס"ל לב"ה דיולדת אף שאסורה לאכול בתרומה כל ימי מלאת והיא נקראת טבו"י ארוך מ"מ כשנשלמו מותרת בתרומה בלתי טבילה. וכי טעמא דב"ש אתו לאשמעינן. ועוד בשאר טמאין אף ב"ש מודו שמותרין בתרומה אחר שהעריב שמשן אע"פ שהיו אסורין להם אחר טבילתן עד הערב שמש ואפי' טבלו מבקר:

3בתוי"ט ד"ה אוכלין אוכלים נגובים כו' ופירש"י כו' וק"ל דלא מצינו שהידים יטמאו לכלים כו'. ונראה דאישתמיט מכ"ת משנה ערוכה במס' טבו"י פ"ד מ"ב ומניחתה בכפישה כו'. ופי' שם הר"ש והרע"ב משום היכרא דלא אתיא למינגע בהחלה עצמה והוא מפירש"י בנדה וה"נ דכוותה ועט"א: