רש״ש על משנה עירובין ב:ה

1ברע"ב ד"ה ובלבד כו' תן אחת למזרחה כו' הרי רחבה ע' וארכה נ' (וכ"ה לשון רש"י) לכאורה צ"ל בהיפך דלעולם האורך נקרא ממזרח למערב ובפרט כשהוא יותר:

2בתוי"ט ד"ה ובלבד כו' לפי שהוא פחות (ר"ל מרפ"ג אמה) ב' אצבעות וב' שלישי אצבע כו' עד סוף חשבונו הכניס הרע"ב ממלוי הקרנות בחשבון אורך הרצועה. ולא דק כי אין אנו עסוקין רק בכמות אורך הרצועה הנצרכת להקפת המרובע מע' אמה וד"ט ודו"ק. ועיין מהרש"א. ודברי הגרי"פ ברל"צ שלא כענין במחכ"ת ע"ש. ובבאורו לפי' הרמב"ם בתחלתו על מש"כ אבל שטח מרובע כו' לא יוודע צלע כו' כתב ר"ל כו' או שאין ארכו כפליים ברחבו. ל"ד כלל. דמדוע לא יוודע תפוס איזה מספר שתרצה ס' או פ' ותחלוק בו את החמשת אלפים. מה שיעלה בידך הוא האורך במכוון. ואם יהיה בתשבורת מ"מ ידוע הוא. ומש"כ בסופו ד"ה ונשוב כי לא ישאר רק נ"ו ורביע. ל"ד ג"כ כי לא ישאר רק נ"ו פחות חלק י"ב בקרוב כי מספר ב' הרבועים עולה י"א אלף ות"ק ושליש בקרוב כמ"ש לעיל. ומש"כ בד"ה אני שלא יעדיף ק"ז ורביע כ"א פחות מב' אמות ושנהו עוד בד"ה העולה. ג"כ ל"ד שיעדוף עוד על ב' אמות ששית אמה וחלק ט"ז בקרוב כפי מש"כ בעצמו. והנה אף לפי הגהתו ק"ל:

3א) שהרי לפי ציורו יהיה האלכסון יותר על כפל הרוחב בכדי חצי אמה וחלק י"ב מאמה בקרוב. ולר"א ודאי אע"פ שאמר אם כו' יתר אפי' אמה כו'. ל"ד אמה אלא ה"ה בפחות וכמ"ש הרמב"ם בעצמו. ור"א סובר כי לא יוסיף כו' אלא כשיעור שהיה אלכסון כפל הרוחב כו' ועי' ביו"ד סי' ל"ו בט"ז סקי"ד:

4ב) הרי לציורי חסר מב"ס יותר מל"ח אמה. אשר ע"כ נ"ל ברור דצ"ל והרחב נ"ג ושלשה רביעי אמה ¾ 35 ועתה צא וחשוב ויתיישב לך. [עי' בהגהת הגר"א ז"ל]: