רש״ש על משנה עירובין ג:א
רש״ש על משנה עירובין · Rashash on Mishnah Eruvin 3:1
Open in the reader →1ברע"ב ד"ה בכל מערבין כו' אין למידין מן הכללות כו' דהא הכא תנן כו' ואיכא נמי כמהין ופטריות כו'. כ"ה בגמרא. הגר"א ז"ל באו"ח שפ"ו ס"ק ט"ז מפרש דקושית הגמ' והאיכא כו"פ לא קאי רק אהכל נקח כו' דכן מפורש בתו"כ מכלל ופרט כיצד כו' יצא כו"פ ע"ש. ואנכי תמה דהא לר"י בן גדיש דאפי' ציר נקח מטעם דדריש ריבויי ומיעוטי ומרבי כל מילי וממעט מים ומלח כדלקמן משמע דמרבי נמי כו"פ. ובתו"כ לא ממעט להו רק משום דדריש בכלל ופרט וא"כ א"ל דמתניתין אתיא כוותיה. ולשון רש"י לקמן בגמרא ד"ה פירא בעינן "כדלקמן מכלל ופרט" אינו מדוקדק. ודברי התוי"ט בפ"א דמע"ש מ"ג בזה מגומגמין מאד ע"ש. ולפי גי' הק"א שם משמע דלא ממעט להו בתו"כ אלא משום דסבר כללא קמא דוקא ובעינן נמי וולד ולדות הארץ (עי' לקמן ריש דף כ"ח) אבל למאן דל"ב רק מפרי מפרי וגד"ק לא מימעטו. ובזה אתיין דברי התוס' בד"ה מאן. שכ' דכו"פ נקחין דפרי מפרי הן וגד"ק לנכון ולא יקשה עליהם מתו"כ הנ"ל. וכ"נ להדיא מהירושלמי דתלי זה בפלוגתת רי"ש ור"ע דרי"ש דדריש ולד ולדות הארץ ממעט כו"פ. ולר"ע דלא דריש רק פרי מפרי מרבה כו"פ. והגר"א ז"ל שהעתיק התו"כ "אף כל פרי מפרי כו' יצאו כו"פ" ל"י אנה מצא גי' זו. ואולי הגיה כן מדעתו. אבל הוא נגד הירושלמי והתוס'. שוב מצאתי חבר גדול להגר"א ז"ל רש"י בב"ק (סג) ד"ה פרי מפרי שכ' דבא למעט כו"פ:
2בתוי"ט ד"ה מפני שיכול כו' ומסיים רש"י בעגלות מבעוד יום. לכאורה קשה דהא בעינן דח"ל בה"ש. ומה"ט לסומכוס א"מ לישראל בתרומה אף דאי בעי מתשיל עלה ויפריש תרומה אחרת מבעו"י. וי"ל דדוקא אם אינה ראויה כך כמות שהיא רק מחמת דאי בעי הוי עביד תקנה. בעינן שיוכל לעשותה בה"ש. עי' לקמן (ל' ב') [תוס' ד"ה ולפרוש] אבל היכא דראויה ליה בלא דאי מבעו"י (ולאחריני חזי אפי' בשבת עצמה) ש"ד. וכמו שהשיבו ב"ש שם על הא דמערבין לגדול ביוה"כ התם איכא סעודה הראויה מבעו"י. וזה דומה להא דלקמן (ריש ד' נ"א) והוא דכי רהיט לעקריה מטי דהיינו מבעו"י בעת שאומר שביתתי בעקרו: