רש״ש על משנה עירובין ג:ד

1ברע"ב ד"ה תרומה ונטמאת כו' ותנא תרומה שנטמאת כו' דאע"ג דישנה בעולם כו'. כן פירש"י ונראה דחוק. ויל"פ דהרבותא היא אע"ג דהוה ספק טומאה בר"ה דר"מ מטהר כה"ג בהא דנגע בא' בלילה מטעם זה כמ"ש התוס' בשם התוספתא שם מ"מ הכא מחמיר מטעמי דמחלקין אמוראי דלקמן ואפשר להוסיף עוד דהכא אף דגם אין בו דעת לישאל:

2בתוי"ט ד"ה אם ספק כו' התם תרי חזקות לקולא כו'. עי' בתורע"א בקושיא הא' (וכ"ה בגה"ש). הן ר"מ ור"י תרווייהו ס"ל בה"ש כהרף עין (ריש ברכות) א"כ בתוך בין השמשות הוא כולו. ובזה מיושב קצת מה שפירש רש"י דודאי איטמי מבעו"י וכן לקמן (ל"ו סע"א) פי' סוף היום תחלת בה"ש. ועוד שם (ריש ע"ב) תחלת היום דהיינו סוף בה"ש דלכאורה תמוה דהא בשבת (ל"ד ב') אמרינן בה"ש ספק כולו מן הלילה כו' אבל אם הוא כהרף עין הרי הוא תופס מן היום ומן הלילה:

3אולם בסברא זאת שחדש לנו הגה"ש [וכ"כ התוס' בשבת (ל"ד) ד"ה שניהם] "דהיכא דידוע לנו באיזה זמן נפל השרץ רק דמספקינן על אותו זמן אם הוא יום או לילה לא שייך לאוקמיה אחזקה" יל"פ כוונת ר' ירמיה (לא כפירוש רש"י דודאי איטמי מבעו"י דא"כ מאי שייך פלוגתא בזה ואיך יקראנו התנא ספק. ואיך יאמרו ר"מ ור"י בזה ה"ז חמר גמל ור"י ור"ש יכשירוהו. וכיון דודאי איטמי מבעו"י וא"א שיטעה ר' ירמיה בכ"ז) הוא דראינו שנפל בביה"ש ואין נודע לנו אם אותו זמן תפס קצת מן היום (או אפילו תחלת הלילה ממש למאי דאמרינן לקמן תחלת היום קונה עירוב) או לא. ולכן לא שייך כאן חזקה ואפ"ה פריך מר"י דהרי גם הוא אינו מכשיר בלא חזקה כדלקמן בס' טהורה ס' טמאה ונכון בעז"ה: