רש״ש על משנה כלים א:ג

1במשנה למעלה מן המרכב משכב ששוה מגעו למשאו. עי' פי' הרע"ב. ונ"ל דאם הטהור למעלה מן המרכב (עיין ספ"ב דזבים) נטמא ג"כ לטמא בגדים כמו בנושאו. לפי פרש"י בפ' מצורע (ט"ו כ"ג) ע"ש. שוב מצאתי להרא"ם שם שכתב ג"כ כמש"כ. וכ"מ בתו"כ שם לעיל בפ' זב (בהל' ג') על פסוק והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב לא נחלוק בין נישא לנושא למרכב ע"ש ובק"א:

2בתוי"ט ד"ה מרכב כו' וכך ג"כ דעת התוס' בעירובין (כז) ד"ה אם דיתיב ע"ש. לפמש"כ שם מהר"ם בביאור דבריהם נדחו דבריו:

3בתוי"ט ד"ה שהוא מטמא תחת אבן מסמא. דתניא בת"כ כו' אין לי אלא בזמן שישב עליו הזב כו'. בת"כ שלפנינו ליתא מלת הזב. ונל"פ דקאי על הטהור שישב אח"כ על מושב הזב ולמד זה מאשר ישב עליו הזב כענין היקש דבכל ישיבה שהזב מטמא להיות נעשה מושב כן באותה ישיבה מתטמא הטהור. והא דבזב פסיקא להו נ"ל דנלמד מכל המשכב וכמו דיליף שם לקמן בסוף הפרק למרכב שמטמא ע"ג אבן מסמא מן וכל המרכב. ולבי אומר לי שנחסר דרשה זו מהת"כ ע"י שגגת המעתיקים. ודברי הק"א בזה מגומגמים:

4בא"ד מנין לעשות ריקן כמלא ת"ל כל כלי. בת"כ ליתא תיבת כל וע"ש בק"א:

5בא"ד דהטהור הנושא את דם הנדה טמא. משמע אפי' ע"י אבן מסמא. אבל במסקנתו משמע שחזר מזה וכ"מ להדיא מדבריו בפ"ה דזבים מ"ו וז' והעתיקן התוי"ט שם. ולכן ל"ד בכאן במה שהעתיק דבריו הראשונים דהכא ועי' בא"ר שכתב וכן אם למעלה מן המרכב אבן מסמא והניח אדם אפי' רק אצבע למעלה כו' נטמא. ותמוה דאיתא בזבים פ"ה מ"ה מקצת טהור על המשכב טהור. ופשוט דכש"כ במרכב. וכ"כ הר"ש לעיל "ותחתיו דזב היינו מרכב כו' ונשען רובו של זב עליו". וצ"ל דכוונת הא"ר שנשען עליו בהנחת אצבעו:

6בתוי"ט ד"ה למעלה מן המשכב הזב. ובמשא נמי מטמא בגדים דילפינן בק"ו ממשכבו כו'. ושכח במחכ"ת לציין למש"כ בפ"ה דזבים מ"ב ד"ה והאדם בשם רש"י דעירובין. ועמש"כ בנדה (נ"ה ב') על פרש"י: