רש״ש על משנה כלים ג:ב

1רי"א באגוזים. פי' הא"ר דסבר הואיל ומניחין בתוכה נמי אגוזים כו' ומטילין אותו לחומרו כו'. וק"ל דא"כ הל"ל כן בפירוש לחומרו באגוזים כבמשנה דלעיל. דנ"מ לדינין המבוארים לקמן פ"ח מ"ב ובספ"ט. ובזה נדחה גם פי' הר"ש בסמוך בד"ה בזרעונים ובד"ה סתם נר. לכן נלע"ד דלר"י וכן לר"ש דלקמן הוו שיעורייהו אף להקל ול"ד להעשוי לאוכלין ולמשקין. דהתם אין דרך להניח אוכל בלי משקה כדפי' הר"ש. אבל הני דר"י ור"ש דרך להשתמש בהנך דאמרי לבדהן:

2שם רא"א בפרוטה. בתוי"ט והר"ב העתיק ר"ש ול"מ כן בשום נוסח כו'. הן לפנינו גם בר"ש איתא ר"ש:

3בהרע"ב ד"ה רמ"א בזיתים. וא"ה כסתם כו'. תמוה לפסוק נגד רבא ורב חיננא ב"כ בס"פ המצניע דנקטי שיעורא דזיתים:

4תוי"ט ד"ה חבית. ואף לשאר הפוסקים דל"פ כן כו' ל"י איזה פוסקים מצא. דכיון דאנן פסקינן שם מלא היד א"כ נפלו שיעורייהו בבירא. ונראה שיש חסרון הניכר בדבריו והוא עוד ראיה ממה דאיתא שם ואם לאו כהכרע. ופירש"י כשיעור המכריע באגוז נפיש מכזית וזוטר מכביצה וע"ז קאמר דשאר הפוסקים ל"פ כן ע"ש בתוס' ורי"ף ורא"ש. ונראה דמש"כ עוד לקמן בסמוך וא"כ מסתברא אגוז זוטר מכביצה דט"ס הוא וצ"ל זוטר מגרוגרת ודו"ק. אבל מפי' הא"ר מוכח דס"ל דאגוז שיעורו גדול מגרוגרת:

5ד"ה שהוסק פיו. ה"ל לציין במוקדם על הא דניטל פיו: