רש״ש על משנה כלים ה:יא

1עשה לה פטפוטין. הר"ש פי' שהן מתחתית הכירה. והרמב"ם מפרש שהן ממעל לה להעמדת הקדרה [עי' תוי"ט]. ול"נ דתרווייהון נקראין פטפוטין עי' ר"פ דלקמן. ולשניהן כוון התנא דלנקב עושין אותה למטה. ולפגימה דמשמעה בשפה העליונה עושין אותן מלמעלה:

2ברע"ב ד"ה של אבן כו' טהור מדין כ"ח שאינו מטמא מאוירו כו'. כאן ה"ל לכתוב ואינו מיטמא אם הוא מחובר לקרקע. אשר כתב לקמן. ודע שהמ"נ הקשה בהך דרשה דת"כ למעוטי תנור של אבן מקרא דיותץ שמביא הר"ש. הא כלל גדול בידינו דכלי אבנים טהורין. ול"נ משום דגם זה כלל גדול דהמחובר לקרקע אינו מיטמא. ובתנור וכיריים חדשה התורה דיטמאו ולכן הוה ס"ד דאפי' של אבנים נמי:

3ד"ה ניקב. ועשה טפול של סיד כו' ברמב"ם איתא וסתם כו' בטיט. וכן בתוספתא שהביא הר"ש. אבל בסיד אני מסתפק כיון שהוא בא מאבנים שרופות אולי דינו כאבן. או אפשר מידי דהוה אכלי אדמה דמשהוסקו דינן ככלי חרס. גם י"ל דכוונתו אם עירב בו חול ועשאו טרכסיד:

4ברע"ב בד"ה מרחה בטיט כו' לפי שאין כו' אלא מניחין בתוכה. עי' בפי' הרמב"ם ותראה שכוונתו לחלק דבתנור אופין בפנים לכן מועיל לה הטפילה לשמור חומה שבפנימיותה. אבל כירה עיקר תשמישה על גבה (ולפעמים ע"כ נותנין הקדירה גם בתוכה כדמוכח בגמרא ר"פ כירה) לכן אין תועלת לה בהטיפול: