רש״ש על משנה כלאים ו:א

1בתוי"ט ד"ה וב"ה אומרים כו' ומה שהקשה הר"ש דאמאי לא תני לה בעדיות גבי קולי ב"ש כו' תירץ הכ"מ כו'. והתוס' הקשו דא"כ ה"ל לפסוק כריב"נ דסתמא דעדיות כוותיה. ול"נ דל"א אלא הלכה כפלוני הואיל ותנן בבחירתא כוותיה. אבל מדלא תנן לא מצינו. והכא גם ראב"י דמשנתו קו"נ סובר כת"ק במשנה הסמוכה. גם לפי מש"כ בשנ"א דב"ש לשיטתייהו דבלא עריס הוה כרם בשורה א' (ואף שפי' כן אולי רק לשטתו בדברי ב"ה שהוא כפי' הראב"ד מ"מ אנן נאמר כן גם לפי' הרמב"ם) וא"ל כי אתשל לענין נטיעת שורה אחת בלא עריס אתשל. ועיין בעדיות פ"ה מ"ב ובתוי"ט שם בד"ה הזורע. אמנם ק"ל ע"ד השנ"א לפי מה שהביא מקודם מהירושלמי דמיירי גם בעריס עקום. דבזה אף לב"ש אינו כרם בלא עריס. והנה לשטתו דב"ש מחמרי בכאן א"ל בכדי שלא תחלוק בין מכוון לעקום. וע"ד שפי' התוי"ט ושנ"א לעיל פ"ה מ"ה על הא דמקדש מ"ה גפנים בנטיעה ה' על ה' אבל לפי' הרמב"ם דב"ש לקולא מא"ל: