רש״ש על משנה מעשרות ג:א
רש״ש על משנה מעשרות · Rashash on Mishnah Maasrot 3:1
Open in the reader →1ברע"ב ד"ה הרי אלו כו' ולגבי לוקח חשיבי כנגמרה מלאכתן שהלוקח עיניו במקחו [כ"ה בר"ש] והנראה שם מפירש"י והתוספות דכיון שלקח לאכול כולם מיד הוויין לדידיה נגמרו מלאכתם משא"כ בעה"ב שיש לו עוד הרבה שמשאירן לעשותן קציעות וכדומה לכן אף מה שאוכל הוויין כמו שלנ"מ דלעיל מיירי שהחליף הרבה לקצות וחזר הלוקח להיות כבעה"ב וכן בעה"ב אם לא לקט אלא כדי אכילתו הוה נ"מ ואם הוא בחצר חייב כמבואר בתוס' שם ודברי התוי"ט בכאן אינם מחוורין כלל וגם הלא מבואר בפרק דלעיל מ"ב דבית של אחר אינו קובע וא"כ מאי מהני חצר דבעה"ב לפועל:
2שם בתוי"ט ד"ה בניו וב"ב אוכלים ופטורים. בירושלמי פריך ואין להם מזונות כו' ומשני כמאן דאמר אין מזונות לאשה מד"ת [מובא גם בר"ש] לכאורה יפלא דמשמע דאם היה מה"ת הוה כמקח. דמ"ש מפועלים בפרק דלעיל מ"ז. וי"ל דבשלמא פועל אוכל מה"ת אותו המין שהוא עושה דוקא אבל אשתו יכול לתת לה מזונות איזה שירצה וכשהוא נותן לה מן התאנים הוה כמחליף עמה במחיר המזונות שחייב לה ודומה לשם מ"ח היה עושה בלבסים ל"י בב"ש ומ"מ מסיק בירושלמי דאפי' למ"ד דאוכלת מה"ת שרי ע"ש ברא"פ ובשנ"א ותמיהני על הר"ש שלא הביאו ולא עוד אלא שבפ"ד דכתובות מ"ד כ' התוי"ט דסתם מתניתין דהכא כמ"ד דאינו מה"ת: