רש״ש על משנה מדות ד:ז

1במשנה וההיכל צר מאחוריו כו'. לפמש"כ לעיל במ"ג יל"פ דר"ל אחוריו ממש במקום התאים דלא היה שם רק רוחב ל"ב נגד ההיכל וכותליו. וא"ש גם לפי' הרמב"ם והרע"ב בבנין האולם. אשר הרע"ב כ' על הא דצר מאחוריו דלא איתפרש לו והרמב"ם נדחק. והראב"ד מביא מזה עזרה לשיטתו שלא היה האולם אלא על פני מזרח:

2שם בהרע"ב ד"ה ט"ו אמה. והאולם עשר כו'. לפירושו לעיל במ"ה שהיו עוד יציעים סביבות ההיכל חוץ לכותל המסיבה לצפון וכן לדרום משמע שהיה חוץ לכותל הורדת המים. לא יתכן להיות חלל האולם עשרה דחלל היציע לבד כותלה החיצון היה חמש אמות. והא לא תקשה לפירושו מדוע לא חשב היציעים ברוחב ההיכל. וכן המערביים בארכו ויהיה יותר ממאה. די"ל משום דלא היו קדושים בקדושת ההיכל. אבל התאים משמע שקדושתן שוים להיכל. וכ"מ מפרש"י בזבחים (נ"ה ב') ד"ה לא. אולם זה קשה לפי' הרע"ב בהא דיציעים מהא דתנן לקמן ברפ"ה וי"א אמה לאחורי בהכ"פ וכ"ה בכ"ד בש"ס. דמשמע שהיה פנוי בלא שום בנין:

3שם בתוי"ט ד"ה כותל ההיכל. ולסברא זו כו' י"ל ג"כ להרמב"ם כו'. נראה דכוונתו ליישב בזה מה שגמגם עליו לעיל במ"ד ע"ש. ותימה דלפ"ז יקשה מדוע לא חשיב המגרעות ויתוסף עוד ב' אמות ברוחב ויהי' ע"ב דבשלמא לפי' התוס' לא יתוסף כלום דיחסר לעומת זה חלל התא וכמ"ש דאידי ואידי חד שיעורא היא משא"כ להרמב"ם:

4בא"ד (בסופו) אבל כמו שפי' לעיל במ"ג הוא נכון. גם שם לא באר ככל הצורך כמו שהעירותי שמה. ודע שאחר התבוננות בלשון הרע"ב משמע דדעתו דכותל ההיכל וחללו (שקוראו תא) לבד היו שש. והכותל הב' ממנו הוא בכלל שש דהתא שאצלו וכן כולן לבד האחרון לפי הבנת התוי"ט בו. (אבל ל"נ דדעת הרע"ב דכותל החיצוני של התא הוא נכלל בי"א אמה שאחורי בהכ"פ ולא נחשב בחשבון ההיכל. וכמו דלא נחשבו כותלי עזרה בחשבון עזרה לקמן ברפ"ה. וכ"מ מדבריו לקמן פ"ה סמ"א שכתב י"א אמה של חלל עם עובי הכותל. ור"ל הכותל התא החיצוני). אבל מפי' הרמב"ם במ"ג משמע דגם הכותל הב' הוא נכלל בשש דכותל ההיכל וכן כולן והתוי"ט לא הבין כן בדעת הרע"ב:

5שם ד"ה האולם (בסופו). מש"כ שהשבעים אמה רוחב היה באורך פ"ד אמה. וכ"כ עוד בסה"ד דהעודף ט"ו אמה מזה וט"ו אמה מזה היה במשך ממערב למזרח ט"ז אמה כשיעור כותל האולם חמש והאולם י"א כו'. ל"ד במחכ"ת ושכח לחשוב כותל האולם במערבו שהי' ג"כ עוביו חמש (עי' זבחים (כ') רש"י ד"ה ה"ג אבל מן החליפות. ושם (נ"ה ב') בד"ה שני פשפשין וכל הענין דשם) וא"כ היה רחבו מאה במשך ממערב למזרח כ"א אמה. ורוחב ע' באורך ע"ט אמה. ואולי לשון הראב"ד שהביא לעיל שכ' שלא היה לאולם אלא כותל המזרח כו' הטעהו. אבל זה דבר שא"א לשמוע שיהיה שם פרוץ בלי חומה. וגם לעיל ספ"ג מבואר שה"ל תקרה ג"כ. וכ"מ להדיא במנחות (כ"ח ב') בתד"ה אכסדרה שהיה מגופף מד' רוחות. וזה אין לומר שכותלו המערבי הי' מנגד קרן מזרחית צפונית של כותל המסיבה למזרח. וכן בדרום נגד קרן דרומית מזרחית דכותל הורדת המים ולמזרח. דא"כ לא יהי' חללו שם י"א. וגם לא יהיה הכותל מיושר כי כותלי התאים וההיכל נכנסים לפנים: