רש״ש על משנה מקואות ג:א
רש״ש על משנה מקואות · Rashash on Mishnah Mikvaot 3:1
Open in the reader →1רי"א שני מקואות שאין בהן מ' סאה כו' ונתערבו כשרין. לכאורה הנל"פ אף שאין בשניהם יחד מ"ס (זכר לדבר דר' יוסי גופיה מפרש קרא דולבני אהרן תעשה כותנות דקאי ריבוי דכותנות אבני אהרן כולן ביחד ולא כרבנן דמפרשי דהריבוי קאי על כאו"א בפ"ע כמו שהביאו התוס' בחגיגה (ג') בד"ה חרש משמיה דירושלמי) דהשתא כשנתערבו ה"ל ג' לוגין שאובין בפחות ממ' סאה מ"מ כשרין להוסיף עליהן מים כשרים עד מ"ס. דזה עדיף משנפלו ג"ל מב' כלים והפסיק הראשון עד שלא התחיל השני. דלקמן בס"פ. דהכא ג"כ כשנתערבו יחד כבר פסק נפילת לוג ומחצה שנפל לכאו"א. ואולי הכא כשר אף אם נתכוון לרבות. ול"ד לדינא דג' גומות של לוג לוג דמ"ה בפ' דלעיל. דהתם כיון דהיו ג' לוגין השאובין בפ"ע מקודם במקוה נקרא עליהן שם פסול מעיקרא ועי' בתוי"ט בפ' דלקמן מ"ד ד"ה אם לאו ומש"כ בפ"ו מ"ג. אבל בטלה דעתי העניה נגד דעת הא"ר שכתב בפירוש דמיירי דבשתיהם יחד יש מ' סאה ע"ש ובפרט שכן משמע גם לשון הרמב"ם והשו"ע:
2תוי"ט ד"ה עד הב'. לכאורה הן הן הדברים בעצמן שכ' כבר בדבור דלעיל. ונראה ג"כ דמש"כ שם בסה"ד וכיוצא בזה הרגיש הראב"ד במשנתינו. נתכוון לדברי הראב"ד הללו. ומה שניתוסף שם דלקמן כו'. במשנה הסמוכה לא כתב מאומה משמו. ואולי ר"ל מש"כ בשמו במ"ג בד"ה עד בסופו ע"ש: