רש״ש על משנה נדה א:ז
רש״ש על משנה נדה · Rashash on Mishnah Niddah 1:7
Open in the reader →1ברע"ב ד"ה אע"פ. אשה שיש לה וסת. וכן פי' בהא דומשמשת בעדים (וכ"פ רש"י). ונראה שדחקו לשון דיה שעתה ל"י דנקט וכמו שפי' לעיל (י' ב') בד"ה וסיימת בחדא. ולמש"כ התוס' שם אין זה דיוק. וכן פירשו לעיל (דף ד' ב') ולקמן (בע"ב) ד"ה ומשמשת דקאי על הד' נשים ג"כ:
2שם בתוי"ט ד"ה ופעמים כו'. פירושא דצריכה כו' דרישא והכי תני ג"כ ובשעה שהיא עוברת לשמש א"ב. וא"כ ע"כ הא דתני ברישא ומשמשת בעדים היינו לאחר תשמיש. ואחד לו ואחד לה וכפי' והמשמשת בעדים דר"פ לתירוץ ראשון שבגמ' לעיל (ה') וכ"נ שתפסו לעיקר הא"ר שם. ודלא כהרע"ב שפי' שם כתירוץ השני. וכן דלא כפירושו ופירש"י על הא דומשמשת בעדים דהכא. והרווחנו בזה שלא נצטרך למה שפירש"י לקמן (בע"ב) בד"ה כאן שלא שמשה "ולפני תשמיש ה"ט דל"ב בדיקה כו'" הביאו ג"כ התוי"ט. דלדברינו באמת בעיא בדיקה לפני תשמיש לפי דקדוקו דרבא שם מדלא מפיק רישא בתולה שדמיה טהורין. והתם נכלל נמי עד שלפני תשמיש כדאמרן. ונכון בעז"ה: