רש״ש על משנה נדה י:ח
רש״ש על משנה נדה · Rashash on Mishnah Niddah 10:8
Open in the reader →1בסוף המשנה ומגען ובעילתן תלוין. לכאורה יפלא מדוע שביק התנא מו"מ דאיירי בהו בבבי קמייתא. ונ"ל דהתנא רמז לנו במאי דתני ומגען תלוין הדין המבואר במגילה (ח' ב') בזב שטבל ביום הז' לספירה וראה אח"כ בו ביום דסותר ומטמא למפרע מו"מ. מ"מ הסיטו אינו טמא למפרע. וה"ה גבי זבה (רמב"ם ספ"ה מהל' מו"מ). ואשמעינן כאן דגם בשומרת יום כנגד יום הדין כן דדוקא מגען תלוין אבל הסיטן טהור ודאי:
2בתוי"ט ד"ה מטמאין מו"מ (בסה"ד). וברפ"ק דזבים אכתוב דלבועלה תולין וא"כ קרא אסמכתא בעלמא. ותמוה מאד דהתם מיירי בבעלה ביום שלאחריו אחר טבילה הוא דתולין דאם לא תראה אח"כ הוא טהור. אבל הכא שבעלה בערב דלא ספרה עדיין כלל (דספירת לילה לאו ספירה) ודאי טמא ומטמא מו"מ אפי' אם לא תראה ובהכי מיירי קרא. או אפי' בבעלה ביום אחר טבילה וראתה אח"כ (והוא בתוך י"א) מטמא למפרע מדאורייתא: