רש״ש על משנה אהלות ג:ז
רש״ש על משנה אהלות · Rashash on Mishnah Oholot 3:7
Open in the reader →1טומאה בבית מה שבתוכו טהור. נראה דר"ל אפי' הבית פתחיו כולן נעולין ולא אמרי' דלמא יפתח פתח הקמור (דמסתמא יש פתח מבית לביב דרך הקמור אשר בו נכנסין לביב לנקותו לפעמים) ויוציאנו דרך הביב בפתח יציאתו. וע"ז קאמר טעמא דאין דרכה להכנס וזהו כוונת הרע"ב:
2תוי"ט ד"ה טע"ט וכו' שאל"כ והטומאה ממעטת כו'. לכאורה מנ"ל הא די"ל דכמו שהטומאה אינה ממעטת בחלון שבין בית לבית מלהביא הטומאה מזל"ז לקמן ספי"ג. כן אינה ממעטת את האהל של עצמה שלא תביא אה"ט דגופה. ואולי מאותה המשנה אדרבה למד הראב"ד דינו ליישב בזה קושיית המהר"ם בתוי"ט שם בד"ה ולא כזית וכמש"כ התו"ח שם. ולפי"ז נדחה מש"כ אני בכוונתו בסוכה (ד') ע"ש. וגם לכאורה דלא כפי' הא"ר בספי"ג דמצטרף מה שבחלון למה שבבית ע"ש ויש לחלק. והנה נ"ל ראיה לדעת הראב"ד מהא דאמרי' בברכות (יט ב') ורוב ארונות יש בהן חלל טפח. וע"כ ר"ל חלל ממש לבד מה שמכיל המת דאל"כ אין לך ארון שאין בו טפח. וכן ראיה מב"ב (ס"ד ק') במשנה דהכוכין היה רומן שבעה ופי' הרשב"ם שיהא אויר טפח שלא לטמא העוברים דרך עליו. ואין לדחות ולחלק בין חציצה להבאה. דא"כ ה"ל לחשוב זה לקמן בפ"ח במביאין ולא חוצצין. ולכאורה ה"נ שהר"י שבתוס' ב"ב דף כ' בסד"ה בחבית שכ' שהרי אין בו פותח טפח ע"ש. כוון לדעת הראב"ד שלפנינו. ור"ל שהרי החבית ממעטו. אמנם י"ל דכוונתו דהתם מיירי בחלון ששיעורו בפחות מפ"ט וכמש"כ התוס' לעיל שם בד"ה רקיק. דטומאה שבחלון גופיה נראה דכולן שיעורן בטפח להביא אה"ט שבו לבית. אבל ק"ל על פי' הר"י ממ"ג ומ"ד דלקמן פ"ו דטומאה רצוצה בכותל מביאה את הטומאה לבית אם היתה מונחת בחציו דכלפי הבית ע"ש. והכא כתב הר"י כשאין החבית יוצאה חוץ לכותל משמע דעכ"פ ממלאת עובי כל הכותל. ועל פיר"ת שם ק"ל חדא דקי"ל דאין צמיד פתיל לטומאה עי' כלים פ"ח מ"ו. שנית דאפי' בטהרה כה"ג אינו מציל דהוה כאוכלין שגבלן בטיט ע"ש רפ"ט: