רש״ש על משנה אהלות ו:ב
רש״ש על משנה אהלות · Rashash on Mishnah Oholot 6:2
Open in the reader →1בהרע"ב ד"ה ואם לאו טמא. דאין אדם וכלים נעשים אהלים לטהר. ותמוה דא"כ מ"ש דאם גב החבית כנגד הטומאה דחוצצת. דהא אפי' כלי גללים דלא מקבלי טומאה כלל אינן נעשין אהלים. וכן תמוהים דברי התוס' בב"ב (יט ב') בד"ה רואין במה שהביאו מפיה"מ דהוא כעין פי' הרע"ב והוא מפי' הר"ש. וכן דברי המהרש"א שם בתד"ה היא גופה. על ועוד אומר הר"ש דשם. ולכן גם דברי הט"ז ביו"ד סי' שע"א דחויים. ולפי ענ"ד נראה דע"כ לא אמרי' אלא דאין כלים נעשים אהלים לטהר ר"ל לחוץ מפני הטומאה בתורת אוהל אבל לחוץ בתורת מחיצה כגון הכא אפי' כלי חוצץ וכעין חילוק שכ' התוי"ט במ"א בד"ה אפי' בשם הכ"מ בפי"ט מהל' ט"מ. או משום דהכא הויא עם דפנות אהלים. ועי' בראב"ד בפי"ג מהל' ט"מ ה"ד דנראה שכוון למש"כ. וסמכו במפתח דאינו מציל היינו משום דהמפתח נטמא ממש כיון דסמכו מבחוץ תחת האכסדרה נטמא באהל המת. והיינו טעמא דכולה מתני' משום דהכלים נטמאו ממש:
2תוי"ט ד"ה אם יכולין. שצריך ג"כ שלא יהיו מוכשרין כו'. וכ"ה ברמב"ם פט"ו מהל' ט"מ הלי"ב. ותמיהני כיון דמוקמינן להו בשהסריחו וע"כ היינו באופן שאפי' לבהמה לא חזו דבלא"ה לא מיבטלו כמו דאמרי' גבי תבן. וקי"ל (טהרות פ"ח מ"ו) דנפסל מאכילת כלב נטהר. וביותר תמוה לשיטתו (הביאה התוי"ט שם) בפ"ב מהל' ט"א הי"ד דאם לא נטמא עדיין כיון דנפסל מאכילת אדם תו לא מקבל טומאה וצע"ג. ודע דמש"כ בפי' הרמב"ם וכן התבן כו' עד שלא יהיה ראוי אלא לטיט ע"כ ט"ס הוא. דבפי' אוקימנא לה בב"ב דאית בה קוצי דלא חזי לטינא וכאשר הביא התוי"ט: