רש״ש על משנה אהלות ז:ב

1ד"ה ומאחוריו. ומהר"ם חילק בין שפוד לאדם דבאדם לא. תימה כיון דשם מוכח דהשפוד שנגע אף מאחוריו של אהל נעשה אבי אבות הטומאה לטמא אדם הנוגע בו טומאת ז' כש"כ אדם הנוגע בעצמו באחוריו של אוהל אינו דין שיטמא ז':

2בהרע"ב ד"ה בוקעת ועולה כו'. אבל הנכנס לתוכו טהור. לשיטתו לקמן פי"א מ"ח דכלים הנוגעים במת מטמאים באהל. יטמא הנכנס באהל מחמת האהל שמאהיל עליו:

3תוי"ט ד"ה טומאה בוקעת. כיון דאין אהל טפח כו'. אינו מדוייק דהא בשפוע לא בעינן טפח וסגי בחלל כל שהוא כבריש מתני' דאצבע ודאי ל"ד דה"ה פחות. וי"ל דמהר"ם קורהו אהל טפח מפני דחשיבתו הוא מחמת שיש להלאה ממנה חלל טפח: