רש״ש על משנה פרה יב:י
רש״ש על משנה פרה · Rashash on Mishnah Parah 12:10
Open in the reader →1תוי"ט ד"ה הכל. עיין כה"ד. הנה הוכחתו מהא דיבמות דמקשה מקידוש אהזיה דש"מ דלענין ערל אין לחלק ביניהם. היא מוכרחת ואין להשיב עליה. ולכן תמיהני על הא"ר שמחלק ביניהם וצע"ג. ומש"כ התוי"ט דהא בהדיא תני לה חוץ מתינוק שא"ב דעת כו'. וע"ע מש"כ לקמן בד"ה ותינוק. ובד"ה האשה. לע"ד פשטא דמתני' משמע דותינוק כו' לא קאי אדלפניו אחוץ כו'. אלא אדאחריו וה"ק ותינוק כו' האשה מסעדתו וכמו שמפרש לקמן לגי' מהר"ם. והא דהוכיח לקמן מהא דהזאה צריכה כוונה ולכן תינוק שאין בו דעת פסול. אין זה הוכחה דהא כתבו התוס' ביבמות (קד ב) ובגיטין (יב ב) דבגדול עומד על גביו מהני לענין כוונה. ולכן אמרה המשנה האשה מסעדתו והוא משום כוונה:
2בתור"ע אות י"ט הביא בשם התוס' דזבחים דבע"מ פסול להזאה. ונפלאתי ע"ז דלא מצינו שום עבודה שזר כשר לה ובע"מ יהא פסול חוץ מבמה (ואולי י"ל דהזאה כיון דבחוץ היא לבמה מדמינן לה) וברפ"ב דזבחים תנא דברי"ש ק"ו ומה בע"מ שאוכל אם עבד חלל זר שאינו אוכל א"ד שאם עבד חלל. ואם איתא לידחי מה לבע"מ שכן פסול בהזאה (ולפמש"כ לדמות הזאה לבמה אין מזה קושיא דהתם באמת קאמר מה להצה"ש שכן לא הותרו בבמה) וכוונת התוס' שהביא נ"ל דהיינו בשאר עבודות הפרה שצריכות כהן ואין זר כשר להן דו"ק שם: