רש״ש על משנה פרה יב:ב

1ספק על שניהם הזה כו'. משמע דבטבילה אחת יוכל להזות על כמה כלים ומבואר יותר בסוף המשנה ובפי' הרע"ב בד"ה רי"א ובהרמב"ם בחבורו פ"י ה"ח. ועמש"כ לעיל פ"ג מ"ח בס"ד:

2תוי"ט ד"ה מחט. קיצר בדבריו. ואולי כוונתו דה"א דוקא אם מחברו מיצה עליו הוא דפסולה משום דכבר נעשה מצותן שטהרו את הראשון ושוב אין דינן כמ"ח כדלקמן מ"ד (והרע"ב ל"ד במש"כ בזה הטעם דאין זו הזאה מן האזוב דכאן בלא"ה פסול מטעמא דאמרן) אבל מחרס דלאו בר הזיה הוא א"כ לא עשו המ"ח עדיין מאומה קמ"ל דאפ"ה פסולה מטעם שלא באה מן האזוב כדפי' הרע"ב ברישא. ועמש"כ בס"ד בסנהדרין (ע"ז ב') תמיה על מפרשי משנה זו ועל הרע"ב בפרט:

3ד"ה הזייתו כשרה. דמיונו להא דזרק צרור כו' לא מחוור כמובן. ועי' סוטה (ס"ד לח) דיליף מכאן לברכת כהנים דצדדין כלפניו. ונידון דהתם פשיטא דאינו ענין להא דצרור כלל. ועל פירושו בהא דסנהדרין עמש"כ שם בס"ד: