רש״ש על משנה פאה ד:ה

1שלש אבעיות כו'. רש"י בישעיה (א' ח') פי' דהוא לשון לקיטה:

2בתוי"ט ד"ה עד שלא באו כו' פי' הר"ב היינו מרוח כו' וכ"כ הר"ש כו' אבל למאי דתנינן במתני' פירותיו כו'. ובחדושי לפסחים הראיתי כמה מקומות דנקיט פירות ויכוון לתבואה לחוד וא' מהם ברפ"ב דחלה פירות ח"ל כו' חייבים בחלה:

3שם ח בתו"ח ד"ה משבאו כו'. נ"ל דה"ה לא פדאן דאינו מקדיש דשא"ש כו' ושמא יש לחלק כו'. ול"נ דחל וראי' מקדושין (נ"ד ב') דמבואר שם דאף לר"מ דמע"ש ממון גבוה הוא וא"י ליתנו במתנה מ"מ בטבלייהו יכול ליתנם דמתנות שלא הורמו לאו כמו שהורמו דמיין ועכ"מ בפ"ג מהלכות מע"ש הי"ז. ועמש"כ רפ"ג דתרומות בס"ד [שוב האיר ה' את עיני ומצאתי הדבר מפורש בירושלמי פ"א דתרומות הלכה א' שמביא שם הא דתנן גנב תרומת הקדש ואכלה משלם ב' חומשים וקרן אחד ורצה לפרש כגון שהקדיש טבל ממורח ותרם הגזבר וכן תני הושעיא אחד המקדיש טבלו כו' ע"ש הרי דהקדש חל על התרומה מדמשלם חומש מחמת הנאתו מהקדש וזה דוחק לומר מחמת טובת הנאה שיש להקדש בה וכמ"ד טה"נ ממון ועוד דמשמע דב' החומשין שווין]:

4משנה [ט תוס' רע"א אות מ"ג בד"ה לענ"ד תמוה דאיך שייך כו' נ"ב עי' במשנת חכמים באריכות קצת.- מהגרמ"ש]: