רש״ש על משנה פסחים ט:ח
רש״ש על משנה פסחים · Rashash on Mishnah Pesachim 9:8
Open in the reader →1ברע"ב ד"ה ר"ש. ויקרב פסח לשם פסח כו'. נ"ל לנקוד וְיִקָרֵב מבנין נפעל. עי' זבחים (ע"א ב') תד"ה לשם. ובמש"כ שם (ב' ב') בס"ד. אבל ק"ל דהא יעבור על עשה דהשלמה בהקרבת הבכור. ומשמע דשרי לכתחלה להקריבם. ועוד לשמואל ולריו"ח לקמן (קי"ט ב') יש לחוש שמא יאכלו הבכור לאחרונה. וזה י"ל דאינו אלא מדרבנן ע"ש בתד"ה מפטירין וקושיא ראשונה כבר עמדו בה התוס' ביומא (כ"ט ב') ד"ה אלא ע"ש:
2בתוי"ט ד"ה נתערב. ואין טעונין תנופה חו"ש ולא סמיכה ונסכים. ק"ל הא אשם שנתערב בשלמים נמי ס"ל לר"ש לקמן בגמ' דיקרבו אף ע"ג דכל אשם א"ט תנופת חו"ש. ואשם מצורע א"ט סמיכה למ"ד סמיכתו לאו דאורייתא ואינה אלא באקופי ידא (זבחים ל"ג ובתד"ה סמיכת) וכן כל אשם א"ט נסכים חוץ משל מצורע ושלמים חייבים בכולם וכן דברי התוס' (שם ע"ו ב') ד"ה אשם וד"ה סמיכה צ"ע דמשמע מדבריהם דדוקא התם משום תקוני גברא התיר ר"ש והא הכא בנתערב ג"כ מתיר והיא משנה שם (ע"ה ב') וא"ל דבכדי שלא יצטרכו לירעות הוה כמו תיקוני גברא ואפשר דעדיף דכ"מ לכאורה מהא דמקשה שם לרבה דאמר דלא התיר ר"ש אלא בדיעבד היכא דאיערב מהא דמביא אשמו ומתנה עד דשני ליה תקוני גברא שאני דז"א דהא פריך בגמ' שם (ס"ד ע"ד) על הא דמין במינו והא בעי סמיכה ואולי דהתוס' יאמרו דר"ש מיירי בשאר אשמות ולא דמצורע. ודע דהא דמשמע שם בתד"ה וסמיכה בהא דר"ש דמביא אשמו כו'. דא"ס אלא באקופי ידא וכ"כ להדיא שם (ע"ה) בד"ה והא סותרין ד"ע שם לעיל (ל"ג) בד"ה סמיכת דמשמע שם דסמוך סמיכה גמורה ואכמ"ל: